כיצד לעזור לילד הנמצא במצוקה נפשית

אביקם ששון, פסיכולוג חינוכי מומחה מונה את דרכי ההתמודדות עם השינויים המתחוללים בנפשם של ילדיכם בעקבות אירועים ושינויים משמעותיים בחייהם.

מאת: אביקם ששון

הילד שלך קרוב לך ביותר, אך לא תמיד אתה ער לשינויים המתחוללים בנפשו. הוא עשוי להביע התנהגויות לא אופייניות ואף קיצוניות כתוצאה משנויים ואירועים משמעותיים בחייו. הכוונה לשינויים בסביבת המגורים או הלימודים, לידת אח במשפחה, סכסוך  בין ההורים,  קשיים בתפקוד הלימודי או החברתי ועוד.

לא תמיד תדע בזמן, שילדך מתנהג באופן שמעיד על מצוקה פנימית, אך יתכן ותבחין שחלה נסיגה בתפקודו בתחומים שונים:
הוא מתקשה להתארגן בבקרים לגן או לבית-הספר, דורש ממך תשומת לב מרובה, מתלונן על מחושים גופניים  שחולפים מהר וללא הסבר רפואי, מסרב ללכת למסגרת הלימודית, סובל מפחדים ודאגות שונים במשך היום ו/או הלילה. אם ילדך צעיר הוא עשוי לחזור ולהרטיב במיטה או לגמגם. אם ילדך גדול יותר או מתבגר, הוא עשוי להגיב בבעיות התנהגות ואף בהתפרצויות זעם או להגיב בצורה הפוכה בהתכנסות פנימה ובמופנמות שלא אופיינית לו. יתכנו גם תגובות נוספות שלא צוינו כאן.

חשוב שתדע שגם אם ילדך מגיב באחת מהדרכים הללו, אין זה מעיד בהכרח על מצוקה פנימית.

קרוב לודאי וילדך מגיב בלחץ ובנסיגה נורמלית למצב מסוים ובהתאם למצופה לגילו. תגובות אלו חולפות כעבור מספר ימים או שבועות. אולם, אם הבחנת בנסיגה משמעותית וגדלה עם הזמן בתפקודיו השונים ומצב זה נמשך בין מספר שבועות למספר חודשים, יתכן והדבר מעיד כי ילדך נמצא במצוקה נפשית שעלולה להחריף אם לא תטופל בזמן.

אז מה אתה אמור לעשות במצב זה?

נסה להבין מדוע ילדך עשוי להיות במצוקה. בדרך כלל הסיבות לכך מוגבלות (כאמור לעיל) ואף הגיוניות. הברור יכול להתרחש בינך לבין עצמך, אך רצוי שתשתף בו את בן או בת זוגך או חבר קרוב. מומלץ גם לשתף בכך את הגננת, המחנכת או יועצת בית-הספר ולבדוק איתן אם חשו אף הן בסימנים התנהגות לא רגילים אצל ילדך לאחרונה. חשוב כמובן שתשוחח ילדך על המצב. שאל אותו בכנות ובשפה המובנת לו האם ישנם דברים המטרידים את דעתו. זכור, ככל שתהיה כן ופתוח איתו כך גדל הסיכוי שהוא ישתף עמך פעולה.

ברגע שהבנת כי ילדך במצוקה ואת הסיבות האפשריות למצוקה זאת, פנה לו את זמנך ואת לבך.

פנה לו יותר מקום במחשבות שלך, השתדל להימנע מתגובות של כעס וביקורת כלפי ילדך. השתדל לעטוף אותו באהבה, להקשיב בתשומת לב לבקשותיו, לרצונותיו ולמחשבותיו. הסר דאגות מליבו. אל תתעלם או תבטל את תחושותיו. תן להם מקום ושוחח עמו עליהן. שבח אותו על כל התקדמות שלו. אם תתמיד בכל אלו לאורך זמן, מובטח לך שלאט לאט יחל שיפור במצבו. הקשיים יפחתו בהדרגה.

במידה ואתה חש כי אתה מתקשה ליישם עצות אלו או שילדך לא מפגין את השיפור המצופה תוך פרק זמן סביר, יתכן ותצטרך לקבל עזרה מקצועית. דע לך כי לילדך יש יכולת ריפוי והשתקמות מדהימה ומהירה וכי טמונים בך יכולות אדירות לעזור לו בכך.

הכותב הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מנהל מקצועי במרכז "בדרך שלי"