פרסמו אצלנו
שיתוףהצבת גבולות חשובה להתפתחותם התקינה של הילדים. גבולות הם בבחינת משענת שניתן לסמוך עליה,הם מאפשרים תחושת ביטחון ורגיעה.
מאת: שרה אדלשטיין
אחת המכשלות העומדת בדרך להצבת גבולות ולביסוס הסמכות ההורית טמונה בעמדה הורית שאיננה ברורה בהקשר לתפקיד ההורי, לסמכות ולגבולות. בין ה"אני רוצה כאן ועכשיו" של הילד לבין ה"לא" של ההורה נמצאים: מחשבות, רגשות, עמדות , תפיסת עולם של ההורה בהקשר לתפקיד ההורי ולהצבת הגבולות.
הרגשות והעמדות של ההורים מאופיינים לרוב במשפטים כמו:
- "מה שעשו לי אינני רוצה שיעשו לילדי " - הורה שגדל במסגרות נוקשות ,יתקשה, פעמים,להציב גבולות ברורים לילדיו, שמא זה מזכיר לו חוויות לא נעימות מילדותו.
- "אעשה הכול כדי להקל עליו, יהיה לו מספיק זמן להתאמץ בחיים"- הורה המספק שירותים מיותרים לילדו, מפנק,מגונן עליו ומונע ממנו תסכול מתקשה לומר "לא!" לילד.
- "אני רוצה לתת לילדי את הכול, אני מוכנ/ה לתת את הנשמה שלי בשבילו,לוותר/ת על הכול למענו" הורות טוטאלית השמה את הילד במרכז ומבטלת את צורכי ההורים מעודדת את "האני רוצה, אני צריך ומיד", על חשבון גבולות ההורה.
- " אין לי זמן אני ממהר/ת לעבודה, אני מאחר/ת לפגישה
ההורה המודרני נדרש לתובענות רבה בעבודה ובמשפחה. חינוך הילד מופקד בידי סמכויות חינוך שונות ומושפע מגיבורי טלוויזיה ומחשב. מסרים שונים עלולים לבלבל את הילד ולחבל בעמדה ההורית. בנוסף,קיים פער בין הפנטסיה להיות ההורה "המושלם" לבין המציאות המחייבת פעמים להיות הורה "כמעט טוב". רגשות אשמה מייסרים, מקשים על אמירת לא לילד. ערעור על הסמכות ההורית נחשב,למעשה להישג פסיכולוגי התפתחותי. הבלבול בין בניית העצמי ב"מרד הילדות" הנורמטיבי לבין קריאת תיגר,בוטה, מתמדת המפריעה להתנהלות המשפחה, מקשה על הצבת גבולות לילד.
הורה אשר מרבה לוותר לילדו מרגיש בדרך כלל עייפות,חוסר אונים, חוסר שליטה, אשמה וכעס.
כיצד ניתן להבין מה חושב, מרגיש ואומר הילד ולהבין את תפיסת עולמו? שפת הילדים שונה משפת המבוגרים. ילדים בתחילת דרכם מונעים עי' "עיקרון העונג" ונמנעים מכאב, קושי ותסכול. בממלכת הילדים כל הדרכים מובילות להשגת העונג. הכול אפשרי ומותר ללא חוקים וגבולות של רעש, זמן, סדר ובטיחות. אין גבול למאמצים ולאנרגיות שהם מוכנים להשקיע על מנת להשיג את מטרתם אל מול עייפות ההורים.
אני יכול עליך, אני מנצח אותך במשחקי המחשב
אמצעי התקשורת המתוחכמים, מאפשרים לילדים לחוות מסוגלות, ליצור מציאות ווירטואלית, המבטלת את ניסיון חייו של המבוגר ומביאה אותו לעמדת נחיתות ויוצרת היררכיה הפוכה- ילדים שולטים בהורים.
אתה לא תגיד לי מה לעשות, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית
הבלבול בין החופש להביע דעות ורגשות לבין אישור להתנהגות בוטה ובלתי מתחשבת מהווה פתח לפריצת גבולות. ילד שמצליח להכניע את הוריו, בהיעדר גבולות ברורים חווה, בדרך כלל, חרדה, פחד , "אין לי על מי לסמוך" כל אילו מלווים בדרך כלל בתחושות אשמה של "הורס ונהרס" כאחד. חשוב לזכור כי ילד לא נולד חסר גבולות. הוא מתפתח ומגיע למצב זה בזכות ובעזרת ההורים. המבוגר אחראי על לימוד השפה האחרת, על הקניית ערכים,מהות הסמכות והצבת הגבולות. גיבוש עמדה פנימית,מתוך מודעות והבנה לחשיבות הגבולות והסמכות ההורית, עשויים להקל על הפחתת רגשות אשמה המחבלים בהצבת גבולות.
הצבת גבולות, כיצד?
בהשקעה הורית בילד, בזמן המתאים, בתקיפות, תוך וויסות הכעסים ,תוך כיבוד והקשבה לצרכי הילד.
בהידברות, שיתוף פעולה, שלא בהנחתה, תוך מתן אפשרויות בחירה בתוך גבולות ברורים. בהתאמת הגבולות מחדש בהתאם לשינויי מצב במשפחה. בעקביות, לאורך זמן, בנחישות והתמדה באכיפת הגבולות בדוגמא אישית "נאה דורש נאה מקיים".מודל חיובי לחיקוי מסייע בהפנמת הסמכות והגבולות.
במתן לגיטימציה לרגשות, אך לא להתנהגויות המפריעות.(מציאת אפיק מקובל להבעת רגשות קשים) מתוך,גיבוש עמדה פנימית ברורה בהקשר לתפקיד ההורי, לסמכות ולהצבת הגבולות.
דעות, מחשבות,אמונות וערכים, שיש בהם כדי לבסס ולטפח עמדה הורית ברורה
הורות טובה היא הורות מאזנת בין צורכי הילד והמבוגר- הורה וילד על קו המעגל, אף אחד לא במרכז
הורה טוב הוא הורה שאינו מושלם, השוגה לפעמים, מודע ומודה בשגיאות, הורה היודע לחבק ,לאהוב, מספק צרכים, אך יודע גם לומר לא ,מתסכל, מחייב –מציב גבולות. משפחה זו לא דמוקרטיה במלוא ההשוואה. שוויון זכויות, שוויון ערך האדם באשר הוא, חופש הבחירה בתוך גבולות ברורים, אך לא שוויון בתפקידים. אחד מתפקידי ההורה הוא לקחת אחריות על ההיתרים והאיסורים במשפחה (בנוסף לתפקידים הוריים נוספים).
לסיכום
הצבת גבולות חשובה להתפתחותם התקינה של הילדים. גבולות הם בבחינת משענת שניתן לסמוך עליה,הם מאפשרים תחושת ביטחון ורגיעה. הצורך להישען ולסמוך על הוא צורך אנושי בסיסי המוצא את סיפוקו בקיום סמכות הורית, ברורה, ובטוחה. היעדר סמכות, או גבולות שאינם ברורים מעוררים בילד את הצורך ליצור גבולות חלופיים ובדיקה מתמדת של הגבולות על חשבון ההתפתחות והרווחה הנפשית. היעדר גבולות וסמכות הורית נחווית כהזנחה הורית שעלולה (עפ"י מחקרים עדכניים) לעורר רגשות קשים של חרדות וכעסים שיש להם השלכות על עלייה במפלס התוקפנות והאלימות.
שרה אדלשטיין היא מנחת קבוצות הורים (בוגרת אוני' בר אילן, מכון אדלר (MAׁ). מורה ותרפיסטית בתנועה, הבעה ויצירה (אוני' Lesley", בוסטון) ברישיון משרדי הבריאות והחינוך.
09-7714171, 052-8444278. [email protected]
קופונים
