כתבה וצילמה: מיקי אינהורן-נלקנבאום
ליאונרדו דה וינצ'י, אחד מהאמנים הגדולים, אהב מאוד טבע. הוא נהג להתחקות אחרי תופעות טבע שונות וגילה תופעות מדהימות על עלי השלכת הנושרים בזה אחר זה על הקרקע:
העלים נושרים בצורה כזו שאינם מצלים זה על זה, כי אם מאפשרים את חדירת קרני האור שהוא כל כך חיונית, עד קמילתם הסופית של העלים והתפוררותם.
כצלמת צלמתי שלכת ברחבי העולם. השלכת שקסמה לי עד מאוד היתה בהרי הטטרה בצ'כוסלובקיה. לא היה יפה ממנה. היא הרשימה אותי בצבעי האדום, החום הכתום, צבעי אש בצבעם את הפארקים רחבי הידיים והמדרכות.
מהי למעשה השלכת? מדוע נושרים העלים דווקא בסתיו? ומהיכן הם מקבלים את צבעיהם הכל כך מרהיבים?
העלים המושפעים בסתיו מהבדלי הטמפרטורות בין היום ללילה, מעדיפים לחסוך אנרגיה ולכן הם נכנסים ל"תרדמת חורף". ממש כמו הדובים שאנו מכירים, המצליחים להתמודד כך עם החורף הקפוא.
בתהליך זה של נשירה, איבוד האנרגיה של העלה גם משנה כמובן את צבעו, ולכן נוכל למצוא עצים שונים המשירים עלים בצבעים שונים: כתומים, חומים, אדומים.
אפשר גם לכנות את העלים "פועלי הניקיון של הטבע". הכיצד?
עם נשירתם על הקרקע, מצטברים על העלים כל מיני יצורים קטנים שנקראים "אורגניזמים". הם אוכלים מן העלים ומפרקים אותם אט אט. העלים המחפים את הקרקע הופכים פריכים ומתמוססים לחלוטין.
אם תצפו בפארקים או באזור מגוריכם לאורך זמן בעלי שלכת שטרם נאספו - תוכלו להבחין בכך שהם נעלמים אט אט.
שלכת ארץ ישראלית
תתפלאו, אבל יש דבר כזה, שלכת ממש כמו באירופה. הכיצד?
ובכן כדי ששלכת תקבל צבעים מרהיבים כפי שהיא נצפית באירופה, צריכים העצים הנשירים כמה תנאי גידול:
גובה- מעל 1,000מטרים. וכמובן קור כמו באירופה, לפחות בלילה.
נתונים אלה התאפשרו בצפון, ולכן החליטו בקיבוץ מרום גולן שברמת הגולן (שלעיתים מכוסה שלג) להביא עצים מאירופה, כיוון שכאן הם יכולים להתפתח בתנאים הראויים להם, ממש כמו בארץ מוצאם.
למרום גולן הובאו לפני שנים עצים כמו:
"המילה הפנסילבנית" שהצהוב שלה הוא ממש כמו הצהוב של הלימון.
"האפרסמון" הנצבע בשלכת בצבעי הצהוב-כתום.
"הקוניטוס" שנקרא גם עץ העשן כיוון שצבעיו הבוהקים נראים בגווני העשן.
"המיפל" שהוא עץ האדר הנצבע גם הוא בצבעי הכתום-צהוב בעת השלכת.
וממשפחת הערמונים שאנו כל כך אוהבים לאכול בימי החורף, לחממם בתנור, הובא "ערמון הסוסים". פירותיו נראים כמו קיפודים קטנים ובתוכם נמצאים הערמונים הטעימים.
"האלונים" שהובאו לרמת הגולן מצפון אמריקה, נצבעים בשלכת בצבעי האדום הלוהט ונראים ממש כמו כדורי אש.
אבל לא רק שם.
אם תטיילו בארצנו הקסומה בעונה זו גם במטולה, תוכלו להתרשם גם מן הנשירים באיזור זה. העצים הנשירים הפזורים במטעים רחבי הידיים יזמנו לכם מראות מלבבים: ריבועים, ריבועים של צבעי שלכת שונים ומגוונים פזורים לאורכה של הדרך לכיוון מטולה.
נצלו את יופיה של תקופה זו. עלו צפונה לרמת הגולן בה תוכלו להצטרף לאחד מסיורי הטבע והשלכת כדי לצפות בכל היופי הזה ואף לקבל הסברים.
גם במטולה תוכלו לצאת עם "חיימקה" אל מטעי העצים הנשירים והסבריו יוסיפו עניין לסיורכם.
כמובן שאל תשכחו את המצלמה, וכשתראו את צילומיכם לחבריכם, הם יחשבו שחזרתם לא מזמן מחו"ל- כיוון ששלכת כזו רואים באירופה, בקנדה ובארצות הברית.