תוחלת ואיכות החיים שלנו מושפעות גם מהאמהות, שאחראיות לסביבת הקיום הראשונה ברחם. אורח חיים לא בריא של האם, מהווה תשתית למחלה כרונית אצל הצאצא בגיל מבוגר.
ד"ר דניאל דליות מתוך אתר הכללית
כולנו רוצים להאריך ימים בבריאות ובצלילות דעת. בכדי להגיע לגיל מופלג, כשאנו על הרגליים וראשנו צלול, ממליצים לנו לאמץ אורח חיים בריא הנסמך על שלושה עקרונות: פעילות גופנית, הימנעות מעישון ושמירה על משקל גוף תקין ויציב. אלה עקרונות חשובים, אולם תוחלת ואיכות החיים שלנו מושפעות גם מאמהות שלנו, שאחראיות לסביבת הקיום הראשונה ברחם.
התנהגות בריאותית הולמת מוסיפה 10 שנים לתוחלת החיים, אך היא לבדה אינה מספיקה: יותר ויותר, מתברר, שצריך להתחיל הרבה יותר מוקדם וכל מה שקורה לנו בכל שלב בחיים משפיע על הבריאות ועל התפקוד בזקנה. ולפני שנמשיך, הנה כמה הסברים כללים על מושגים שונים:
תוחלת חיים כללית בלידה: מספר השנים הממוצע, בארץ מסוימת, אותם צפויים לחיות תינוק או תינוקת. למשל, בישראל תוחלת חיים היא בערך 80 שנה. עם זאת, ברור שיש היום הרבה אנשים שחיים יותר שנים. ההסבר לכך הוא שמדובר במספר ממוצע שלוקח בחשבון תמותת תינוקות ותמותה בגילים צעירים. אחת הסיבות לכך שבארצות מתפתחות שונות תוחלת חיים נמוכה, היא שיעור גבוה של תמותת תינוקות שמוריד את הממוצע הכללי.
תוחלת חיים בכל שלב בחיים: מספר השנים הממוצע שצפויים לחיות גבר או אישה בכל גיל אליו הגיעו. למשל, בגיל 85 יש לגבר כחמש שנים לפניו ולאישה כשש שנים.
תוחלת חיים פעילה: מספר השנים שעתיד אדם לחיות מהלידה ובמשך חייו הבוגרים ללא כל מוגבלות. המטרה היא כמובן להאריך ימים וליהנות מחיים פעילים - אם אפשר עד שמגיעים לקו הסיום. הארכת תוחלת החיים הפעילה מכונה "דחיסת המוגבלות".
תחלואה ומוגבלות: הקשר בין תחלואה ומוגבלות אינו מובן מאליו, אך אם התחלואה היא עשירה וכוללת בעיות כמו מחלת מפרקים כרונית, מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת הלב שנובעת בחלק גדול מהמקרים ממחלת לב איסכמית - הרי שהתחלואה יכולה בהחלט לתרום למוגבלות. לכן, מניעת מחלות כרוניות תורמת למניעת מוגבלות.
בארצות הברית חיים כיום כ-40 אלף איש בני מאה פלוס. 90 אחוזים מהם היו עצמאים עד גיל 92 -ו75 אחוזים היו עצמאים עד גיל 95. זו דוגמה מרשימה לדחיסת מוגבלות מרשימה.
מעט מבני 100 הם שמנים, מעט מהם היו מעשנים כבדים, ושליש מהם שומרים על תפקוד קוגניטיבי הולם.
מה הקשר בין ילדות מאושרת לזקנה איכותית?
על פי מחקרים שונים, חינוך לקוי ומצב סוציו אקונומי ירוד בגיל הרך מפריעים להזדקנות מוצלחת. מדובר במחקרים רטרוספקטיביים, המנסים להקיש מההווה אל העבר, וברור שאיכותם פחותה מאשר מחקרים פרוספקטיביים שמתקדמים מההווה אל העתיד, אך דורשים שנים רבות כדי להגיע למסקנות. עם זאת ניתן לראות בברור שמספר רב יותר של ילדים שהיו בתנאי מחייה עלובים ללא השכלה (מחקר ברזילאי) הפכו לזקנים מוגבלים וזאת בהשוואה לחבריהם שזכו לילדות מאושרת יותר.
ילדים שנהנו מתנאי מחייה סבירים, אך ללא השכלה נהנו מהזדקנות מוצלחת פחות מחבריהם המשכילים - וזאת על פי מחקר שבדק הבדל בין שחורים ללבנים בנושא הזדקנות מוצלחת בארצות הברית.
"מחלה כרונית נתפשת בשנים האחרונות כבעיה שהולכת ומתגבשת לאורך החיים", נכתב במאמר מעניין שפורסם בירחון הגריאטרי המוביל בעולם JAGS בחודש ינואר 2008. מחלה כרונית עלולה להתחיל בשלב מוקדם מאוד בחיים, עוד לפני שיש לה ביטוי רפואי. אנחנו יודעים מהם גורמי הסיכון לאותן מחלות וידוע שצמצומם עוזר במניעת המחלות. ריבוי של מחלות כרוניות, עלול לתרום לירידה תפקודית בגיל מתקדם.
כותבי המאמר מתייחסים למושג הקרוי "מנת בריאות" (Health Quantum), עמה מתחיל האדם לאחר ההפריה. מדובר בכמות בריאות הניתנת לשחיקה תחת סערות החיים, מההיריון ועד הזקנה. לטענתם, עישון של האם בזמן ההיריון, צריכת אלכוהול של האם, תת תזונה של האם, משקל נמוך בלידה, מהווים יחד וכל אחד לחוד תשתית להתחלה רעה, שכנראה תורמת לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
יש תיאוריה שאומרת, כי חוויות החיים המוקדמות, תזונתיות ומטבוליות, מכוונות מנגנונים תאיים שונים, כמו כיוון שעון. אם החוויות הן רעות, מהסוג שנסקר כאן לעיל, תורם הדבר להופעתה של מחלה כרונית. לכן, מניעת מחלת לב צריכה להתחיל מגיל צעיר. זו משימה חשובה ביותר בתחום הרפואה המונעת, וההתמודדות צריכה להיות מול האישה ההרה שמעשנת יחד עם העובר שלה, ומול הנער המעשן שצוחק כשמדברים אתו על תפקוד בזקנה.