כמה ממתקים אוכל ילדכם בביה"ס או בגן

כל ילד רביעי סובל מעודף משקל - איך נלחמים במגפת ההשמנה?

צילום: dreamstime

למה אף אחד לא מתייחס לחוזר מנכ"ל משרד החינוך האוסר דברי מתיקה בביה"ס, ואיך בכל זאת נציל את עתיד הילדים שלנו

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי גילה לאחרונה כי לא פחות מ-28.8% מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל. כל ילד רביעי!
לפי הנתונים, למעלה מחצי מיליון ילדים בישראל בין הגילאים 2 עד 18 סובלים מהשמנה ומעודף משקל, והמצב צפוי רק להחמיר: הצפי הוא לזינוק המספר הילדים השמנים לכ-740 אלף בשנים הקרובות.

כאשר מדברים על השמנת יתר בקרב ילדים, לא מדובר רק באסתטיקה ומצב חברתי. מדובר בהשלכות בריאותיות קריטיות על עתידו של הילד: סכרת בגיל צעיר, בעיות לב בעתיד ועוד. ולילד שמן סיכוי גבוה לגדול להיות מבוגר שמן.

מקום ראשון באירופה בהשמנה

למרבה הצער, ישראל נמצאת במקום הראשון (!) באירופה בהשמנת ילדים, ובמקום השני בעולם אחרי ארה"ב. זה לא מפתיע אם תחשבו רגע מה הילדים שלכם רגילים לאכול, וכמה פעילות גופנית הם עושים.

גם אם אתם הורים בעלי מודעות לתזונה נכונה, ומקפידים שילדיכם יאכלו דברי מתיקה בצורה מבקרת, ויימנעו במידת האפשר מג'אנק פוד – אין לכם שליטה על מה שקורה בבתי הספר ובגני הילדים.

כל השבוע סיבה למסיבה

חשבו כמה פעמים בשבוע הילדים "חוגגים" בבית הספר או בגן במסיבת יום הולדת, אירוע פתיחת שנה, אירוע סיום שנה, מסיבות חגים, "הפסקה מתוקה" או סתם פינוק מתוק לכבוד יום שישי וקבלת שבת. וזה עוד לפני המסיבות מחוץ לשעות הלימודים...
בכל האירועים האלה מוגשים דברי מתיקה ומיצים ממותקים עתירי סוכר. ואתם ההורים יודעים זאת, כי בחלק ניכר מהפעמים ההורים עצמם מקבלים רשימות מוכנות מה עליהם להביא ככיבוד לאירוע.

לא רבים יודעים כי משרד החינוך המודע לבעיה זו, פרסם רק השנה חוזר מנכ"ל האוסר להכניס למוסדות החינוך מאכלים עתירי שומן, ממתקים, אוכל מעובד ומשקאות ממותקים!

להלן ציטוט קצר מתוך חוזר המנכ"ל שנכנס לתוקף ב-1.9.2016:

"אסור למכור, לספק או להגיש בשטח המוסד החינוכי – בגני הילדים ובבתי הספר – ממתקים וחטיפים עתירי שומן, מלח וסוכר, וכן משקאות ומוצרים מתוקים וממותקים. להלן הפירוט:

      מזונות מטוגנים ועשירים בשומן, כגון צ'יפס, חטיפים מלוחים, קרקרים מעל 3% שומן
      מיני מאפה עשירים בשומן, כגון בורקס, מלאווח, ג'חנון
      מזון מעובד מהחי ומהצומח, המכיל פוספטים וניטרטים, כגון נקניקיות, המבורגרים, קבב, שניצלים מעובדים ו/או מטוגנים, והחל משנת הלימודים התשע"ח יהיו מותרים למכירה רק מוצרים שיאושרו על ידי משרדי הבריאות והחינוך.
      מזונות עשירים בסוכר, כגון עוגות, עוגיות, רוגלך, קרואסונים, ופלים, ממתקים, סוכריות ממינים שונים.
      מנות אישיות מתועשות להכנה מהירה של מרקים ומאכלים אחרים.

"המשקאות המותרים הם מים וחלב בלבד. יודגש כי אסור לחלוטין לכלול בהיצע השתייה במזנונים, במכונות, בקיוסקים או בכל אירוע שמוגשים בו מזון ושתייה משקאות מתוקים וממותקים.

"המשקאות האסורים הם שתייה מתוקה, מיצים, משקאות דיאטטיים, ברד ומשקאות אנרגיה".

עד כאן הציטוט. לא ידעתם על ההוראות? אתם לא היחידים. נראה שגם מנהלי בתי הספר וועדי ההורים לא, שכן הוא לא ממש מיושם השנה במספר מוסדות חינוך בהם שאלנו.

רבים מההורים ואנשי החינוך גם אינם מבינים מה הבעיה עם דברי מתיקה באירוע שמתקיים "פעם בשנה". הם רק שוכחים שאירוע כזה או אחר נחגג בביה"ס כמעט מדי שבוע, וזה עוד לפני המסיבות אחר הצהריים, פינוקים מסבא/סבתא ועוד... הרצון לשמח את הילד גובר פעמים רבות על הדאגה לעתידו.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לשאלתנו על יישום חוזר המנכ"ל:
"חוזר המנכ"ל הוא מסמך משפטי מחייב, והנושא פורסם בכלי תקשורת שונים ומגוונים. יודגש כמו כן שלהורי התלמידים תפקיד משמעותי בהטמעת החינוך לתזונה נכונה בבית הספר ובגן".

אז מה עושים?

ליאת יהושע, מאמנת תזונה המומחית לילדים ונוער מציעה תוכנית למהפך בהרגלי התזונה של דור העתיד

חוזר המנכ"ל שפרסם משרד החינוך לטובת בריאות ילדינו, קובע כי אסור להכניס למוסדות החינוך מאכלים עתירי שומן, ממתקים, אוכל מעובד ומשקאות ממותקים.
על פניו הדבר נראה נפלא - אכן משרד החינוך דואג לבריאות ילדינו.

בפועל, עדיין במרבית בתי הספר התזונה לקויה, הילדים מביאים מאכלים עתירי סוכר ושומן, לא ניתן לאכוף את החוק, לא ניתן לבדוק מה מביא איתו כל תלמיד לארוחה, ישנה התנגדות מצד ההורים, התנגדות מצד התלמידים.

החשש שלא יאכל

מצד אחד ישנם ההורים. מרביתם מודאגים מכיוון שאין להם כלים לחנך את ילדיהם לתזונה בריאה, הם מפחדים שאם לא ישלחו לילד את המזון שברצונו לאכול - הוא פשוט לא יאכל!
זו נקודה שמאוד חשובה להורים. מאוד קשה להורה לראות שילדו אינו אוכל. יכול להיות גם שחלקם חושבים: איך אכריח את ילדי לאכול מזון בריא אם אני איני מצליח לוותר על המזון שאינו בריא? הדור שלנו ההורים חונך שממתקים וג'אנק הם פינוק, בגלל זה כל כך קשה לנו לוותר עליהם ועל אחת כמה וכמה, גם אם אנחנו מצליחים - איננו מסוגלים למנוע אותם מילדינו, הדבר מצטייר בעיננו כאילו מנענו מהם פינוק.

מצד שני ישנם הילדים: משרד החינוך מצפה לשינוי קיצוני בתזונת הילדים. מרבית הילדים חיים על ג'אנק פוד וממתקים, הם מכורים לסוכרים, קיימת התנגדות פיזית לתהליך, הגוף דורש את הסוכר הזה, הוא נותן להם הרגשה טובה. קיימת התנגדות מנטלית לשינוי ("אני רגיל לאכול כל יום את המתוק הזה"), גם הילד גדל בידיעה שממתק הוא פינוק.

לא לכפות, לחנך

הדרך המיטבית להצלחת התהליך, היא דרך נטרול התנגדויות, הן של ההורים והן של הילדים. השינוי צריך להיעשות בהדרגה, לא הכל או לא כלום. צריך למצוא את דרך הביניים. יש לחנך מחדש את הילדים לתזונה נכונה, לאו דווקא דרך ידע, כי ידע לא תמיד מביא לעשייה, אלא דרך חיבור לרגש חיובי, לחוויה נעימה, לכיף.

כיום למרבית הילדים אין אפשרות בחירה - כאשר מוגש להם ממתק ופרי/ירק, יבחרו ב-99% מהמקרים בממתק, כי המח זוכר את ההרגשה הנפלאה, הטעם המתוק שמלווה לאכילת הממתק. כאשר ניצור להם חוויה מעצימה ונעימה סביב אכילת ירקות ופירות, בפעם הבאה שיוגשו להם שני הסוגים - המוח יצדד בממתק, אך הרגש יוביל אותם לאכילה הבריאה. כך נפתחה בפניהם אפשרות של בחירה והם יהיו מסוגלים להושיט יד גם לכרוב או לתפוח.

לעקוף את המח דרך משחק

בצורה של משחקים שהתוצאה שלהם אכילה של ירקות ופירות, ניתן לעקוף את המח וליצור התנהגות אכילה בריאה אצל הילדים, וכל זאת ללא מאבקים ומלחמות, אלא מתוך בחירה של הילד.

נתקלתי בעיריות שונות שניסו להתחיל את השינוי בתיכונים והכניסו מכונות של "אוכל בריא" (חטיפי אנרגיה, פריכיות אורז, לעיתים כריכים מקמח מלא), ולידן מוצבות מכונות של קרואסונים ועוגות.
כשדיברתי עם ראש העיר, הוא טען שהם הכניסו מכונות של אוכל בריא, אבל הנוער אינו קונה. הטעות הראשונה שנעשתה היא העמדת המכונות "הבריאות" כאשר לצדן יש אופציה נוספת שאינה בריאה.
טעות נוספת היא הכנסת המכונות "הבריאות" לפני שהעברנו את הנוער תהליך, שיאפשר לו לבחור באוכל בריא.
 

בשנה האחרונה, פיתחתי תכנית שמטרתה לגרום לילדים בגילאי 6-16 לאכול מתוך בחירה ירקות ופירות. התכנית משלבת בתי ספר יסודי וחטיבות נוער בדרך של הכשרת "שגרירי בריאות" מקרב הנוער - תלמידים שאכשיר דרך לימוד משחקים שפיתחתי (עד היום יותר מ-100 משחקים) והם יעבירו אותם בהתנדבות בבתי ספר יסודי, כחלק מתרומתם לקהילה.

קבוצה אחרת של תלמידים תחת הכשרתי, תהווה צוות של מחקר ופיתוח, אשר תיזום פעילויות שהנוער יכול להתחבר אליהם למען המטרה. במקביל ייערכו סקרים במהלך השנה, כדי לבדוק את הצלחת המיזם והיכן צריך לשפר.

לאחר סיום תהליך ההכשרה, יעבור בית הספר לשלב הבא ויכניס אוכל בריא ומגוון לתלמידים, דרך התקשרות למזנון חיצוני, או דרך הקמת מזנון בריא בבית הספר.

לסיכום:

1.  יש לבצע את השינוי בצורה הדרגתית כדי לנטרל התנגדויות קיימות - ראשית לאפשר לתלמידים אפשרות בחירה באוכל הבריא ורק אח"כ להכניסו לבית הספר.

2. יש לערוך סקרים ולבדוק מה היא התנהגות האכילה בבית הספר בקרב התלמידים ורק אח"כ לבנות תכנית לשינוי (התאמת המזון הבריא לבית הספר).

3. יש לרתום את התלמידים להצלחת התהליך, לאפשר להם להוביל את השינוי, כך הסיכוי להצלחת והטמעת התהליך יגדל.

* ליאת יהושע היא מאמנת תזונה, מומחית לילדים ולנוער, טל' 072-3301224

לאתר של ליאת יהושע בלגדול

כתבות נוספות באותו נושא:
 

הדרכים להצלחת תכנית משרד החינוך לשיפור התזונה בבתיה"ס

השמנה בקרב ילדים

נשנושים בריאים בין הארוחות

תזונה בריאה בבית הספר

יוצאים עם הילדים? קחו חטיפים בריאים