אל תכריחו את הילד/ה לסיים מהצלחת

מאת: דניאלה פיריאן, דיאטנית קלינית סטודיו סי סניף רמת גן

כאשר הילד משאיר אוכל בצלחת, הנטיה של הורים רבים היא להתערב וללחוץ עליו לסיים. הם לא מודעים להשלכות שעלולות להיות לכך על התפתחות הילד.

  

הילדות המוקדמת מלווה בהכרות עם המזונות המוצעים בבית ובחוץ, ועם הזמן הילד מפתח העדפות אישיות לפי הקשרים חברתיים ופסיכולוגיים המלווים עם האכילה.
סביבת ההאכלה משפיעה רבות על התפתחות הילד ועל סגנון האכילה. כשההורים מתערבים באכילה, רצונם שהילד יאכל את כמות המזון הדרושה לגדילתו ויאמץ אכילה בריאה ונכונה. אולם, התערבות ההורים לעתים מובילה דווקא לתוצאות שליליות ולא רצויות.

מרדנות בשולחן האוכל

תקופות הילדות המוקדמת והמאוחרת הינן תקופות של פיתוח עצמאות הילד, לעתים מרדנות, והתפתחות הטעם והעדפות האישיות. התערבות הורים באכילה מאפשרת למרדנות להיכנס גם לשולחן האוכל. הילד נכון לבדוק את גבולותיו, מהות האוכל נדחקת והופכת לשולית - והאוכל הופך ככלי לבחינת העצמאות והגבולות.

להלן דוגמאות להתערבויות מצד הורים אשר נמצאו כמזיקות להתפתחות הילדים:

החרמת ממתקים וחטיפים בבית - הגבלת כמות המזון לעתים עלולה לדחוף את הילדים להעדפת מזונות משמינים, מעובדים ולא בריאים, וגם לעודד אכילת יתר של מזונות מסוג זה. אכילה בסתר של מזונות אלה אינה נדירה.

הפעלת לחץ על הילדים לאכול מזונות "כי הם בריאים" - נקשרת עם אכילה מועטה של פירות וירקות ובררנות באוכל.

הכרחת הילד לסיים מהצלחת - מבלי להתייחס לאותות השובע שלו, עלולה לפגוע במנגנון שמאותת להפסקת הארוחה. הסיכון בשיבוש האותות האלו הוא צריכת מזון בכמות גדולה ממה שהגוף צריך, לאורך זמן. שיבוש האותות מוביל להשמנה ולעודף משקל, ומכאן למחלות המוכרות לעולם המערבי, כמו סוכרת, מחלות לב וסרטנים שונים.

"אם תאכל את האפונה, תקבל קינוח" - במשפט כזה הילד מקשר בין האוכל לפרסים ולתגמול, ונפתח פתח למניפולציות ולמאבקי כוחות כשהאוכל הוא במרכז. אוכל הוא לא שוחד.

פידבק חיובי במקום כעס

הפעלת לחץ סביב האוכל והארוחות, היא אפשרות למניפולציות סביב האוכל, עליה בבררנות באוכל, ושיבוש האותות הפנימיים לרעב ושובע של גוף הילד.
חשוב לזכור שגם בעת תקופות מרדנות, ילדים רוצים את תשומת לב הוריהם. שימוש במשפטים חיוביים ("כל הכבוד שאכלת את הירקות") הגבירו את צריכת המזון של הילד, כיוון שכך הילד ראה שהוא מקבל את תשומת לב שהוא רוצה.
ואילו שימוש בכעס, לחץ ואמירות שליליות, הובילו לבררנות אצל הילדים. גם דרך הבררנות הילד קיבל את תשומת הלב, אפילו אם היא שלילית.

השליטה סביב האוכל הינה מעגלית: כאשר הילד מסרב לאכול מזון מסוג מסוים, ההורה מתעקש ומכריח אותו לאכול, והמצב רק מחמיר.

כיצד נותנים לילד עצמאות ויחד עם זאת את התזונה הדרושה לו:
הגישו לשולחן ארוחות מסודרות ומאוזנות, המכילות דגנים מלאים (פסטה, אורז, ולחם מקמח מלא), חלבון ממקורות שונים (ביצים, מוצרי חלב, בשר, דגים וקטניות) ומבחר ירקות.
נסו לא להתערב בבחירת המזון של הילד, ובכמויות שהוא בוחר.
החזיקו בבית מעט ממתקים וחטיפים. ערבו את הילדים במתן הממתקים והקצו להם ממתק אחד שהם בוחרים ביום.
אין להכריח את הילד לגמור מהצלחת, ולא להציב תנאים והבטחה לקינוח.
אם הילד מנסה להתחיל מאבק סביב האוכל - אל תגיבו ואל תסחפו למלחמה הזו.
ההמלצה שלי היא שההורים צריכים לספק לילדים את האוכל, להגיש לשולחן מגוון מזונות בריאים וטעימים, והילדים יוכלו לבחור מה לאכול וכמה לאכול מתוך המבחר. בצורה זו הילד יהיה פנוי להקשיב לאותות השובע ששולח גופו, ולצרכי הגוף, מבלי לערב את תחושת המרדנות והמניפולציות.

בישול עם הילדים

כריכים בריאים לילדים

מתכונים לילדים