פרסמו אצלנו
שיתוף
שטף הפרסומות המציף אותנו מכל עבר מעודד אותנו ההורים, פעמים רבות לקניות לא מודעות ולא נחוצות של מוצרים בעלי ערך תזונתי נמוך ביותר. רחלי בהרל מחברת "לא רק ממתק", מנדבת עצות לקניות נכונות.
מאת: רחלי בהרל
חלק גדול מההורים מתקשים לעמוד בפני הלחצים של הילדים בעת ביקור ברשת שיווק או חנויות מזון ונגררים לקניות מיותרות שגורמות להוצאות ובעיקר אינן תורמות לבריאותם של הילדים.
ארוחה נכונה מתחילה בקניות נכונות. רצוי לזכור שלא כל מה שקיים בחנויות באריזות יפות ותחת הכותרת מוצרי "בריאות", "טבע" "ביו" או "אורגני", הוא אכן בריא ומומלץ לאכילה. גם מוצרים הנושאים את הכותרת "חומרים טבעיים" עוברים בדרך כלל תהליכים תעשייתיים מורכבים הגורמים לאיבוד רוב ערכיו התזונתיים של חומר הגלם. לעיתים הפער בין המוצר הבסיסי שנקטף בשדה (הירק, הפרי, הדגן והבוטן) למוצר הסופי שמצוי בתוך האריזה המושכת הוא כה גדול, עד שיקשה עלינו למצוא את הקשר בין השניים.
במוצרים המעובדים יש בדרך כלל כמות גדולה של סוכר ומלח ובצד החומרים הטבעיים נמצא גם ספיחים שאינם בריאים כגון שומנים מוקשים, חמרי טעם וריח, חמרים משמרים, צבעים, מתחלבים, ועוד. רצוי לבדוק האם מה שכתוב בכותרת, אכן מתאמת בפרטים הקטנים.
זכרו כי על סדר יומן של חברות המזון והפרסום לא עומד בדרך כלל הרצון האלטרואיסטי לבנות את גופם של ילדינו בצורה המיטבית ולשמור על בריאותם, אלא הרצון למכור הרבה ומהר.
היצרנים, המודעים ל"טרנד" הבריאותי, מעוניינים לתת לנו הרגשה שאנחנו קונים את הדבר הבריא ביותר עבור ילדינו. מבט מעמיק מעבר לשם "לחם מקמח מלא", למשל, או "רכיבים אורגנים", יכול לגלות גם דברים אחרים. גם החומרים הטבעיים עצמם עוברים לעיתים תהליכים שהופכים אותם ללא מומלצים בעליל.
בעזרת תהליך הנקרא "מיתוג מחדש", לוקחים מוצר בעל ערך תזונתי נמוך, מוסיפים לו או מוציאים ממנו חמרים מסוימים, ובעזרת אנשי שיווק יוצרים רושם ותדמית של
כאשר הולכים לקניות, (כן, גם בחנות טבע), רצוי ומומלץ לקרוא את הרכיבים המופיעים על גבי האריזה. לא לחינם "האותיות הקטנות" (רשימת הרכיבים שעל המוצר) הן כל כך קטנות. הן בהחלט יכולות להוציא לפעמים את התיאבון או את החשק לרכוש מוצר מסוים.
אנו מהווים דוגמא לילדנו באופן הקנייה שלנו ובהרגלי הצרכנות שלנו. אי אפשר לצפות מילדים שיבחרו לבדם את הבחירות הנבונות בנושא תזונה, כשהם מוצפים מכל עבר במבול פרסומי ובשפע גירויים שבלתי אפשרי לעמוד בפניו: שלטי חוצות, ירחונים לילדים ולנוער, טלוויזיה, סרטים, והשפע הקיים בכל החנויות והמכונות לממכר שתייה קלה, חטיפים וממתקים. על פי מחקרים ילד ממוצע (וגם ילדה) צופים בכ-ארבעים אלף פרסומות בשנה בטלוויזיה בלבד, וכי הילדים נחשפים לפרסומת למוצרי מזון כל חמש דקות בממוצע. הפרסומות מעודדות אותנו להיות צרכנים. מסרים שיווקיים מכל עבר משכנעים אותנו לרכוש מוצרים שחלקם – מזיקים לנו.
הפרסומות פונות לילדנו כלקוחות פוטנציאליים, ומבטיחות שימלאו את כל צרכיהם. יהפכו אותם למקובלים יותר, חדשניים יותר, מושכים יותר ומאושרים יותר. גם הפרסים וההגרלות במוצרי המזון מהווים משיכה לכוח הקניה הצעיר.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
רצוי להכין מראש רשימת קניות ולהיות נאמנים לה. הפיתויים הגדולים בחנויות, ואמנות המכירה פועלים עלינו גם ברבדים לא מודעים (מיקום המוצרים בחנות, אריזתם, מבצעים וכו'). כשהולכים עם הילדים...כדאי לסכם מראש עם הילד איזה מוצר או מוצרים ייקנו בשבילו, זאת בכדי לוותר על דיאלוגים מתישים ומאבקי כוח אבודים מראש אל מול המדפים. למשל – שקית שוקו למימוש בזמן הקניות וחבילת פסטה בצורת חיות (מקמח מלא כמובן...) לארוחת הצהריים.
כדאי להגיע לקניות, כשהילדים (ואנחנו) שבעים, כדי לוותר על ארוחה לא בריאה, לא מתוכננת ולא כלכלית במאפיית הסופרמרקט, או על חטיף השוקולד שליד הקופה, שממוקם שם בדיוק למטרה זו.
ולנו ההורים.. רצוי להעדיף רכישת חומרי גלם טבעיים לבישול ביתי מרכישת מוצרי מזון מוכן, מהיר ומעובד.
החיסכון בזמן המושקע הכנת האוכל מתקזז עם זמן ההמתנה לרופאת הילדים בקופת חולים...
דברו עם ילדכם על נושא הפרסומות, דרך פעולתן ומטרתן. הפכו את הצפייה בהן לצפייה מודרכת, מודעת ובררנית.
הפכו את הקניות לפעולה חינוכית (לנו ולהם) ולהזדמנות להביע עמדה חברתית-ערכית-מוסרית-בריאותית.
אל לנו לזלזל בכוחנו כלקוח, והבה נכבד את עצמנו ואת ילדנו, ונשקיע את כספנו במוצרי מזון שכשמם כן הם – מזינים את הגוף ושומרים על בריאותנו.
ולסיום...כמו שבאוטו שלנו לא נשים מים (או קוקה קולה) במקום דלק, כך חשוב שגם במכונה הפרטית שלנו- הגוף, שאותה לא ניתן להחליף במודל חדש, נשים את הדלק הנכון לתפקוד מושלם ורב שנים.
רחלי בהרל היא מחברת ספר הילדים "לא רק ממתק".
קופונים
