איך נכנס חג הייטק לרשימת חגי ישראל? ומה זה החג הזה? הספר לא כל יום פורים מתחיל מקסים ונגמר הזוי משהו.
מאת: רוני פוקס
חג פורים בפתח ובמערכת נחת הספר הראשון של ישראל פרץ- " לא כל יום פורים". לקראת החג העליז, זו הייתה הזדמנות מצוינת להקריא לילדים סיפור שקשור בפורים.
הרעיון המתואר בספר מעניין ומחנך כאחד. פורים מתעורר משנתו בת השנה ומחליט שהשנה הוא יערוך מסיבת עדלאידע ענקית עם כל חגי ישראל. אחד אחד הוא עובר ומזמין אותם לחגיגה. את "טו" הפרחונית, את גנרל עצמאות, את הדודן ל"ג, את דודה סוכות, את אבא ראש השנה.... כולם מאשרים הגעתם ופורים לא יכול להיות יותר מאושר. כשמגיעה שעת המסיבה, אף אחד לא מגיע. פורים מתעצב ומברר מה קרה- סבא פסח מודיע כי הוא לא יכול לאכול חמץ, עלמת שבועות לא רצתה להתקרר, פרחיה של "ט"ו" נבלו וחנוכה קיבל קלקול קיבה מאוזני ההמן שפורים נתן לו. בקיצור ולסיכום קבעו החגים, כי הם לא יכולים לצאת לפני שמגיע זמנם, אחרת יהיה בלבול נורא.
עד כאן הסיפור מעניין והילדים הביעו בו עניין רב. לאורך סיפור המעשה שזורים עשרות דימויים ססגוניים לחגים ושרטוט קווי דמותם עם המנהגים אשר משויכים להם משולב היטב ואף מלמד ומחדד ל
לטעמי, הסיפור היה צריך להסתיים בנקודה זו, אך הוא ממשיך. למסיבת הפורים מגיע איש חנוט בחליפה ובידו מזוודה בוהקת. הוא מציג את עצמו כחג ההייטק. חג ההייטק מסתבר, הוא החג המייצג את
החיבור בין חגי ישראל לאיש ההייטק בספר, התקבל בבלבול אצל הילדים. איך הגיע חג שאין לו תאריך ומה תפקידו לא היה להם ברור. לטעמי, חבל שבקריאת ספר, שוב משתרבבים המחשבים והסלולארים.
לא כל יום פורים, כתב ישראל פרץ.