ילדים בטוחים ברשת

בסביבה האינטרנטית שהילדים שולטים בה כבר בגיל צעיר, הורים נותרים ללא הכשרה בכל מה שקשור לשימוש נבון ברשת. איגוד האינטרנט הישראלי פיתח ערכה אינטרנטית להכשיר את האוכלוסייה שהכי זקוקה לכלים הללו.

מאת: ניר ליברך

בעולם המקוון של היום, זה כבר ממש לא מפליא לראות ילד בן 6 יושב מול מחשב בריכוז וגולש באינטרנט במיומנות שלא הייתה מביישת סטודנט לתואר ראשון. מעבר לגאוות ההורים בשליטה הטכנולוגית שיש לילד בגיל כה צעיר, טמונה הבעיה של שפע המידע הפתוח לכל. איגוד האינטרנט הישראלי פיתח את ערכת החינוך להורים ולילדים המנסה לטוות גבולות ולהכשיר את ההורים שלא מכירים את עולם האינטרנט.

הערכה כוללת בין היתר, הצעה להסכם משפחתי בנושא גלישה בטוחה ואחראית באינטרנט בה מתחייבים ההורים ללמוד ולדעת על הרשת כמה שיותר ואילו הילדים מתחייבים לא למסור שום מידע על עצמם ומשפחתם. מטרתו של ההסכם שנכתב בשיתוף עמותת אשנ"ב (אנשים למען שימוש נבון ברשת), הוא ליצור שיתוף פעולה בין ההורים לילדיהם בכל הנוגע לשימוש נבון באינטרנט, כאשר מעל הכל השאיפה היא למנוע חשיפה של הילדים לתכנים לא רצויים וכן למנוע העברת מידע חיוני ע"י טכנולוגיות חודרניות העושות שימוש בתמימותם של הילדים.

נאוה גלעד, יועצת לצמצום הפער הדיגטלי באיגוד האינטרנט הישראלי ומנהלת קבוצות המשימה, מספרת שהסיבה המרכזית שהובילה לפיתוח הערכה היא העובדה שמתוך כל קבוצות הגילאים המשתמשות ברשת, קבוצת ההורים היא זו המקבלת הכי פחות התייחסות מצד הארגונים השונים. "החשיבות שאנו מייחסים לפניה להורים ומחנכים היא גדולה מאוד. במרחב הדיגיטאלי בו הילדים נמצאים, יש להם חיים שלמים המתבטאים בהעברת חומרים ושיתוף חומרים והעולם הזה לא תמיד נהיר לעולם המבוגרים. כשאנחנו מדברים על התאגדות של גופים וארגונים, אין הפרדה אמיתית על מי מפקח על מה, ואוכלוסיית היעד של הורים מטופלת בצורה פחות מסודרת. ילדים בטווח של גילאי גן עד תיכון, למשל, מטופלים ע"י משרד החינוך. צה"ל מטפל בחיילים בדרך ברורה – אין אינטרנט. לכל חתך גילאים יש מי שלוקח אחריות. הציבור היחיד שאין אליו אחריות זה ההורים. אם ההורים היו יודעים למצוא את עצמם בתוך העולם הדיגטאלי בו ילדיהם מבלים שעות רבות, הם היו יכולים לפקח על מעשיהם. אנחנו מדברים על התמכרויות, על חרם שילדים עושים על ילדים אחרים באינטרנט, על התנהגות ברשת מול אנשים חורשי רעה שמנסים לפגוע, על תכנים פוגעניים וגם על טכנולוגיה שפוגעת בגולש עצמו כולל נושא של אי העברת מידע ו'פישינג' – מידע שאתה מעביר דרך כרטיסי אשראי. הילדים, בלי לדעת, מאפשרים לתוכנות ריגול שונות או פרסומת קשה להיכנס."

בערכה תמצאו עלון לשימוש נבון ברשת, מדריך הורים לגלישה בטוחה ואחראית ברשת- על מה שהורים צריכים לדעת ועל מה שהם יכולים לעשות על מנת לעודד ילדים לגלישה בטוחה, קישורים למאמרים שנכתבו בנושא וטומנים בחובם שפע של מידע על בטיחות ברשת, קישורים לאתרים אחרים בנושא ועוד. כל הנושאים כתובים גם בשפה הערבית.

הערכה עוסקת גם בנושאים כמו איך ליצור סביבה נכונה יותר לעבודה – החל מהסביבה עצמה (איזה כסא, שולחן וכו'), מספר שעות לגלישה המומלץ, ושימוש במסרים מידיים ופחות בצ'אטים פתוחים לאוכלוסיה בלתי מזוהה. "אנחנו שותפים למהלכים ארציים," מציינת נאוה, "וההתמקדות שלנו נעשית באמצעות מצגות וחומרי הסברה, כשהרעיון הוא קריאה להורים ולילדים לפתוח את הדיאלוג ביניהם. ההורים צריכים להיות מסוגלים להבין את העולם בו נמצאים ילדיהם, עולם הצופן בתוכו דברים נפלאים, אבל שיש בו גם שכונות האפלות מהן צריך להיזהר. ההורים צריכים לקבוע גבולות, כמו כל דבר אחר עליו הם לוקחים אחריות בנוגע לילדים."

הערכה פותחה גם בעברית וגם בערבית. מכאן, יש לכם ההורים, ובפרט לאילו שאינם בקיאים בסביבה האינטרנטית, הזדמנות ללמוד את רזי הרשת ולהמשיך ולהתעדכן "און ליין" כי בינתיים היא רק ממשיכה להתפתח והופכת ליותר ויותר סבוכה עבור מי שאינו מכיר אותה.

הקישור לערכה: www.isoc.org.il/safe