גיל המעבר: גרסת כיתה א

הכניסה לכיתה א' היא שלב חשוב בהתפתחות הילד ומסמלת את המעבר מפעילות שעיקרה משחק לפעילות שעיקרה לימוד. האם הבן שלי באמת בשל לרדת מהמגלשה ולהקשיב למורה? האם הבת שלי יכולה לעזוב את הבובות ולהכין שיעורי בית? 

מאת: דורון קוראל מתוך אתר הכללית

רק לפני פחות מחודשיים הוא שיחק בחצר הגן. ממש באותו זמן היא שיחקה בפינת הבובות. ועכשיו, בעוד פחות מחודש הם צפויים ללכת לכיתה א'. האם הם מוכנים לעבור מפעילות שהיא ברובה משחקית, לפעילות של למידה מוסדרת ומושכלת?   

"המעבר לכיתה א' הוא שלב חשוב בהתפתחות הילד", אומרת ד``ר יוכי בן נון, הפסיכולוגית הראשית של המרכז הרפואי מאיר, מקבוצת הכללית,  ומנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז. "הכניסה לכיתה א' מסמלת את המעבר למסגרת פורמלית, נוקשה יותר מהגן, שבה הוא אמור לשבת ארבע עד חמש שעות ליד השולחן, להקשיב לדברי המורה ולתרגל את המידע שהוא מקבל על פי הוראותיה".
"מרגע היוולדו", מוסיפה ד"ר בן נון, "הילד לומד כל הזמן. הוא  מסיק מסקנות באופן לא מודע מתוך חוויות וגירויים  בחייו, הוא קולט מידע מבלי משים מתוך דברים שהוא שומע ובעיקר הוא לומד מתוך פעילות של משחק, שבאמצעותה הוא בוחן את העולם בו הוא חי".

כלומר, השוני במסגרת – הוא זה שקובע?
"השוני בצורת הלמידה הוא משמעותי מאוד ותלוי במסוגלות מסוימת של הילד להתרכז ולעמוד במשימות".

ובאיזה גיל צפויה הבשלות הזאת להגיע?
"בדרך כלל, אצל רוב הילדים הבשלות הזאת צפויה להגיע בגילאי שש עד שבע. אולם לא מדובר בקביעה חד משמעית. אצל החרדים, למשל, הילדים הולכים  ל'חדר כבר בגיל שלוש או ארבע. בארצות הברית, כיתת גן חובה שייכת לבית-הספר. בשנים האחרונות, הועתק דגם זה גם בישראל ונוצר מושג חדש – 'חטיבה צעירה'  הכוללת גן חובה וכתה א`. למעשה, לא מדובר בשלב ברור וחד משמעי, אלא בתהליך הדרגתי שהוא  שונה מילד לילד, כאשר החברה היא זו שקובעת את גבולותיו. הקביעה הזאת היא במידה מסוימת שרירותית

".

הילד שלי כבר בן שש, אבל הוא נראה לי מאוד ילדותי והוא בכלל לא ממושמע. איך אפשר לבדוק אם הוא בשל לכיתה א'?
"אם חושדים שהילד איננו בשל לכניסה לבית הספר, עורכים לו בדיקת בשלות, הכוללת בדרך-כלל אבחון פסיכולוגי רחב. לעתים מוסיפים לבדיקה גם אבחון רב-מקצועי של מרפאת בעיסוק וקלינאית תקשורת, כדי לבחון  את מכלול יכולותיו  של הילד. השימוש בכלי מדידה אובייקטיביים  יכול לסייע להורים ולצוות החינוכי בהתלבטותם ובקבלת החלטה יותר נכונה".
טובה ארצי, קלינאית התקשורת הראשית בשירותי בריאות כללית, אומרת כי במהלך האבחון נבדקות יכולות מוטוריות, בשלות השפה, בשלות פסיכולוגית, בשלות רגשית ובשלות חברתית.  

יכולות מוטוריות - תנוחת הישיבה בכיתה והכתיבה מצריכות שליטה נכונה בשיווי-משקל, בנשיאת הראש, בחוזק חגורת הכתפיים, כך שהפעלת היד לשם הפעילות העדינה והמורכבת של הכתיבה תהיה אופטימלית וקלה לילד. לכך יש להוסיף אחיזה נכונה של העיפרון ושליטה בתנועות ובעוצמתן, כדי להשיג כתב יד בגודל ובצורה רצויים.
תפישה חזותית וקואורדינציה בין העין ליד מביאות לידי ביטוי את היכולת לזהות צורות קטנות, מורכבות ודומות - כמו אותיות ומספרים. היכולת לתרגמן בכתיבה היא אחד הבסיסים לרכישת קריאה וכתיבה.
בשלות השפה - לילד צריך להיות אוצר מלים ומושגים, התואם את גילו. מדובר בעיקר במושגים מופשטים כמו צבע, צורה, גודל, כמות, זמן, מרחב, כיוון ויחסיות. פן נוסף לבשלות השפתית  הוא הידע והבשלות הספציפית לרכישת קריאה. גם כאן נדרשת מיומנות מורכבת, המבוססת על הבנת מבנה והרכב המילה. יכולת זו מאפשרת לילד לנתח ולזהות במילה את ההברות והצלילים המרכיבים אותה.

הבשלות הפסיכולוגית  נמדדת בשלושה מישורים:
א. רמה שכלית תואמת לגיל -  מצבור ידע עובדתי על העולם, והיכולת לחשוב ולהבין עובדות ואירועים באופן מופשט והגיוני.
ב.יכולת קוגניטיבית  תואמת לגיל -  היכולות המאפשרות לנו את עיבוד המידע הרציף מן הסביבה. עיקר   הכוונה היא ליכולת קשב וריכוז טובה.
ג. מערכת הזיכרון – הזיכרון לטווח הקצר והזיכרון לטווח הארוך מאפשרים לנו לקלוט, לזהות, להבין ולצבור גירויים שאנו רואים-שומעים-חשים סביבנו. קיים קשר הדוק בין קשב וריכוז לבין זיכרון וכאשר הקשב לקוי, הזיכרון נפגע גם הוא.
בשלות רגשית -היכולת של הילד לזהות את רגשותיו ולשלוט בהם בצורה מאוזנת; לבטא רגשות בצורה תואמת למצב החברתי, בעיקר כאשר מדובר ברגשות שליליים; להתמודד עם קושי ולהתגבר על תסכול וכעס.
בשלות חברתית -  הסתגלות למערכת וקבלת מרות ומשמעת, הפנמת חוקיה ההתנהגות של הכתה ובית הספר, השתלבות  בקבוצת הילדים בעשייה לימודית ובמשחק.
רוב החברים שלו נשארים שנה נוספת בגן חובה. כדאי גם להשאיר אותו?
"הנתק מחברים קרובים עלול לפגוע בילד, בביטחונו העצמי ובדימוי העצמי שלו. המעבר לבית הספר הוא אמנם צומת חשוב בחיי הילד והמשפחה, אך אין  להפריז בחשיבותו. העלייה לכתה א` איננה מעבר דרמטי בלתי-הפיך, אלא עוד צעד בדרך הארוכה של לימודים. בכל מקרה של ספק או חשש,  אפשר ורצוי להתייעץ עם אנשי-מקצוע : הצוות החינוכי של הגן. במידת אפשר להתייעץ גם עם מומחים להתפתחות הילד".

מכינה לכיתה א'
מכינה לכיתה א'??? באמת??? יש דבר כזה???
המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי מאיר, מקיים מארגן קבוצות מוכנות לכתה א' בהשתתפות ארבעה עד חמישה תלמידים ובהדרכת קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק.
בנוסף, עורך המכון מדי שנה ערב הדרכה להורים לילדים העולים לכתה א`, ובו מציידות המטפלות מן המכון את ההורים בעצות שונות כיצד להכין את הילד ואת הציוד הדרוש לו, לקראת הכניסה לבית הספר. צוות המכון עומד לרשות ההורים, לייעוץ, בטלפון ובפגישה פנים אל פנים, בכל שאלה ובעיה, עד הכניסה לבית הספר וגם במהלך שנת-הלימודים.
גם מרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת שירותי בריאות כללית, מציע לילדי גן חובה סדנאות העשרה לקראת השתלבותם בכיתה א'. הסדנאות מתקיימות לאורך שנת הלימודים ומועברות על ידי מרפאה בעיסוק המתמחה בהפעלת ילדים.

הסדנאות נועדו לחזק ולהרחיב את המיומנויות הדרושות לילדים עם כניסתם לבית הספר:
מיומנויות מוטוריות – ישיבה יציבה ליד שולחן, מוטוריקה עדינה, החזקת עיפרון ושימושיו הגרפיים, תנועה במרחב.
מיומנויות קוגנטיביות – קשב וריכוז, זיכרון חזותי, הבנת הוראות, תכנון משימות רב-שלביות וביצוע, הקניית הרגלי למידה יעילים.
תפקודים שפתיים - העשרה ושיפור ההבעה המילולית, מודעות פונולוגית.
מיומנויות חברתיות – ביצוע מטלות קבוצתיות, התייחסות לכללי משחק וגבולות, שיתוף, תחרות
מיומנויות רגשיות – התמודדות עם תסכול ודחיית סיפוקים.
במחצית הראשונה של הסדנה מתקיימות פעילויות שעיקרן שיפור היכולות הבסיסיות. במחצית השנייה של הסדנא יתנסו הילדים במטלות מורכבות וישתמשו במיומנויות והכישורים שרכשו. כל זאת תוך משחק ופעילות יוצרת, באווירה חמה ותומכת.
לפרטים והרשמה: 9253696 - 03

לערוץ המשפחה של כללית