המדריך המלא לבדיקות גנטיות לפני ההיריון

מתכננים להרחיב את המשפחה ולהביא ילד ראשון לעולם? פענוח הגנום האנושי מאפשר גילוי מוקדם של נשאים של מחלות גנטיות קשות. פרופ' מוטי שוחט וד"ר רוני לוי  מציעים  לכם איזה בדיקות כדאי לשקול לעבור .

מאת: פרופ' מוטי שוחט וד"ר רוני לוי. מתוך אתר הכללית

לא ידוע לכם על מחלה גנטית במשפחה? זו עדיין לא סיבה לוותר על סדרת בדיקות ובירורים לפני שאתם מחליטים להיכנס להריון. הרופאים וארגוני הבריאות ממליצים על בדיקות סקר גנטיות גם לזוגות שלא ידוע על מחלות גנטיות בקרב המשפחות שלהם. ההמלצות מתבססות על שכיחות המחלה והנשאים למחלה בקבוצות האתניות של הזוג, חומרת המחלה) (האם יש או אין לה טיפול),פשטות ועלות הבדיקה, מידת הכיסוי של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההיריון, אם ימצאו בני הזוג נשאים.

ה-X השביר
תסמונת ה- X השביר היא הגורם השני בשכיחותו לפיגור שכלי תורשתי, לאחר תסמונת דאון. התסמונת מאופיינת בפיגור שכלי, הפרעות בלמידה, מראה פנים טיפוסי ואשכים גדולים אצל בנים לאחר גיל ההתבגרות.
המחלה מכונה כך כי יש שינוי במבנה כרומוזום  X,  שאותו ניתן לראות בבדיקה מיוחדת, שמבצעים במעבדה. הגן הגורם למחלה נמצא על כרומוזום  X, שכמותו נמצאים שניים בנשים ואחד בלבד בגברים. גן זה, בדומה לגנים אחרים, בנוי מרצף של אבני בניין, המכונות בסיסים. בגן יש אזור המורכב מחזרות מרובות של רצף הבסיסים CGG. את מספר החזרות ניתן לספור במעבדה.
אם מספר החזרות עולה על 54, האישה מוזמנת לייעוץ גנטי וממליצים לה לעבור אבחון טרום לידתי.  אפשר למדוד את מספר החזרות בעובר בבדיקת מי שפיר או בבדיקת סיסי שיליה.
בדיקת המעבדה בדם האם נמשכת כחמישה שבועות, בסיסי השליה  - שלושה עד ארבעה שבועות ובמי שפיר  -   שבעה עד שמונה  שבועות. אפשר במקרים מיוחדים לקצר את הזמן לשבעה עד עשרה ימים.
תפוצה: לפי הספרות הרפואית, אישה אחת מכל 250  נשים באוכלוסייה היא נשאית (54 עד 200 חזרות). בסקרים רחבי היקף, שנעשו בארץ נמצאה שכיחות כפולה (1:120).  לכן מומלץ לכל אישה להיבדק לגבי נשאות, בלי קשר למוצאה העדתי. כמו שאר בדיקות הנשאות לאיקס , בדיקה אחת מספיקה לכל ההריונות. במשפחות שבהן אחד מבניה או בנותיה לקו בפיגור שכלי, הבדיקה מומלצת במיוחד. במשפחות כאלה, אם לאישה נתגלו יותר מ- 50 חזרות, מומלץ לבדוק X שביר בעובר.

מחלות תורשתיות
סיסטיק פיברוזיס, גושה, קנוואן, בלום, אנמיה ע``ש פנקוני ודיסאוטונומיה משפחתית - עוברות כולן בתורשה, רק אם שני ההורים הם נשאים של המחלה. אפשר לזהות נשאים רק בבדיקות גנטיות. אמנם ההורים הנשאים הם בריאים ואין להם את סימני המחלה הגנטית, אך קיים סיכון של 25 אחוזים בכל הריון, שהוולד
יהיה חולה.
אפשר לאתר נשאות בבדיקת דם אצל ההורים. אם שניהם נשאים, ניתן לבדוק את סימני המחלה אצל העובר בבדיקה טרום לידתית, בבדיקת סיסי השליה או בדיקור מי השפיר.
צעד הראשון באבחנה הוא בדיקה המיועדת לגלות אם אחד מבני הזוג נושא את הגן למחלה. רק אם בן הזוג שנבדק נמצא נשא, ייבדק גם בן הזוג השני. אם שניהם אותרו כנשאי הגן למחלה, יפנו אותם למרפאה לייעוץ גנטי כדי לקבל הסבר על הממצאים ושם ימליצו בפניהם לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון בנפרד. 
את בדיקות ההורים, מומלץ לבצע לפני ההיריון או מיד בתחילתו. כך אפשר לאבחן את העובר
כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון בבדיקת סיסי שיליה בשבועות 10 או 11), אם נחוץ.
די לבצע בדיקת נשאות פעם אחת בלבד ולהתייחס אליה בכל ההריונות.

סיסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית, שמתבטאת בעיקר בדלקות ריאה חמורות וחוזרות, בעיות ספיגת מזון במעי, פיגור בגדילה ומליחות יתר של הזיעה.
אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-900 זוגות). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
הקשר למוצא: אצל אנשים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות כמעט את כל נושאי הגן (97 אחוזים) למחלה, ואצל יהודים יוצאי מרוקו, לוב, טורקיה, טוניס וגרוזיה כ- 90% בהתאם לעדה.
הבדיקה נעשית בדגימת דם ומומלצת לכל העדות, פרט לעיראקים ותימנים. 

קנוון (Canavan) היא מחלה תורשתית, שנובעת מחוסר באנזים האחראי על פירוק חומרים שומניים הנאגרים בתאי המוח. המחלה מאופיינת בהידרדרות נוירולוגית מהירה, המתחילה מספר שבועות אחרי הלידה. בהמשך מופיעים סיבוכים הכוללים עיוורון, קשיו   ת שרירים, התכווצויות ובעיות בליעה.
הקשר למוצא: השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 40 נושא את הגן למחלה והבדיקה אמינה (מעל 98 אחוזים). אצל יהודים לא אשכנזים המחלה נדירה. לכן, הבדיקה מומלצת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).
הסיכון ללידת ילד עם המחלה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-1,600 זוגות אשכנזים).  במקרים כאלה, ניתן לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר במטרה לקבוע בוודאות אם העובר חולה.

דיסאוטונומיה משפחתית היא מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית - זו האחראית על איזון החום, לחץ הדם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם ועוד. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה, ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית. חלק מהילדים יסבלו גם מאיחור בהתפתחות, קושי בדיבור ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו, הוארכה תוחלת החיים של החולים, אך עדיין יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.
הקשר למוצא: הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר ביהודים אשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך באחד מתוך 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים בבדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (בשלב ראשון מספיק שייבדק רק אחד מבני הזוג).
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-625 זוגות אשכנזים). לזוגות הנושאים את הגן ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.

התסמונת על שם קוסטף היא מחלה גנטית, הבאה לידי ביטוי בפגיעה בעיניים ובפגיעה נוירולוגית. בגיל מוקדם יחסית מופיע ניוון של עצב הראייה ומאוחר יותר מופיעה נוקשות של השרירים, חוסר יציבות מסויימת בהליכה. יתכנו גם סימנים נוירולוגיים נוספים (בעיקר תנועות לא רצוניות וחסרים בהתפתחות השכלית - בדרך כלל במידה קלה). הקשר למוצא: ביהודים ממוצא עיראקי שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-10). הבדיקה לאיתור הנשאים בקרב יוצאי עיראק יחסית פשוטה וניתן לאתר 95 אחוזים מהנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.  מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג עיראקי ועיראקי בחלקו.

מחלת מטהכרומטיק לאוקודיסטרופי יכולה להופיע בדרגות שונות של קושי. לצערנו, צורת המחלה השכיחה בארץ היא קשה. סימני המחלה מופיעים בדרך כלל כבר בשנה השנייה ולרוב הילדים מתים עד גיל חמש. לילדים יש פגיעה מתקדמת בתפקוד המוטורי
, קישיון של שרירים, הידרדרות שכלית ולעתים התכווצויות. נוזל השדרה מכיל רמת חלבון גבוהה. מופיעים משקעים בעלי צביעה מיוחדת (מטהכרומטים) במוח, בכליות ובשתן.
הקשר למוצא: שכיחות הנשאים בקרב יהודים ממוצא תימני (בעיקר חבנים)  גבוהה יחסית - אחד ל-50 תימנים בכלל ואחד ל-17 חבנים.

אנמיה על שם פנקוני היא מחלה תורשתית קשה, שמתבטאת בעיקר בחוסר בתאי הדם האדומים (אנמיה) ובהמשך גם של תאי הדם האחרים. תהליך זה הולך ומחריף עם השנים. המחלה מתבטאת גם במספר שינויים בשלד, בעיקר באצבעות. אחוז גבוה של החולים באנמיה זו מפתחים סרטן (בעיקר סרטן דם) בגיל צעיר.
הקשר למוצא: אחד מתוך כ- 50 יהודים אשכנזים הינו נשא לפנקוני מסוג C וכאחד מתוך 100 יהודים ממוצא מרוקאי באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה מסוג A. בעדות אלו ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה. הבדיקה ניתנת לביצוע כיום בזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או ששניהם ממוצא מרוקאי (שניהם ממוצא אשכנזי מלא/חלקי או ששניהם ממוצא מרוקאי מלא/חלקו). הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-2,500 אשכנזים ו-אחד מתוך כ-10,000 זוגות יהודים מצפון אפריקה)


התסמונת על שם בלום היא מחלה תורשתית המאופיינת על ידי איחור בגדילה, רגישות יתר לקרני שמש, חסר חיסוני ועקרות אצל גברים. המחלה קשורה לנטיית יתר לפתח סרטן במהלך החיים.
הקשר למוצא: שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן הודות למוטציה ייחודית. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-10,000 זוגות אשכנזים)

ML 4 היא מחלת אגירה תורשתית, שמתבטאת מיד לאחר הלידה בשינוים בעיניים:  פזילה, עכירות בקרנית וניוון רשתית. בהמשך מופיעים רפיון שרירים (היפוטוניה) ואיחור התפתחותי-שכלי קשה.
הקשר למוצא: שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 100 אנשים
באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות  יותר מ- 95 אחוזים של נשאי המחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי
של אחד מתוך כ-10,000 זוגות אשכנזים.)

אטקסיה טלנגיאקטזיה היא מחלה הפוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בניוון מתקדם של המוח הקטן. כתוצאה מכך החולה סובל מחוסר יציבות בהליכה (אטקסיה). מאפיין נוסף: כשל מתקדם של מערכת החיסון המגינה בפני זיהומים (בעיקר וירוסים ופטריות)
המחלה גם גורמת לליקוי במנגנון המתקן בגופנו את התקלות המצטברות בחומר הגנטי, ולכן יש סיכון מוגבר להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.
הקשר למוצא: שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד יוצאי
מרוקו). אחד מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. ניתן לזהות יותר מ- 97% של נשאי המחלה בקרב יהודים מצפון אפריקה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות יהודים מצפון אפריקה)

מחלת נימן פיק יכולה להופיע במספר דרגות חומרה: הצורה הקלאסית הקשה ובעלת הופעה מוקדמת נקראת סוג A. צורות A ו-B הנגרמות על ידי פגם באותו גן, הינן יחסית שכיחות יותר ונפוצות בקרב יהודים אשכנזים. מדובר במחלת אגירה של חומר הנקרא ספינגומיאלין בכבד וברקמת המוח. המחלה מאופיינת על ידי ניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית, פיגור וניוון מוחי, הגדלה של הטחול והכבד, ושינויים אופייניים לאגירה של הספינגומיאלין בקרקעית העין. רוב החולים מתים עד גיל ארבע.
הקשר למוצא:  שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, ואחד מתוך כ- 90
אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. הבדיקה לאיתור נשאים למחלה זו יחסית פשוטה אצל אשכנזים, וניתן לגלות יותר מ-97 אחוזים של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-8,000 זוגות יהודים אשכנזים). B הנגרמות על ידי פגם באותו גן, הינן יחסית שכיחות יותר ונפוצות

מחלות אגירת גליקוגן מסוג 1 -   הפרעה בחילוף החומרים המתבטאת באגירה של חומר רב-סוכר הנקרא גליקוגן. סוג 1 מאופיין בירידה ברמת הסוכר הדם, שהיא בעייתית במיוחד בתקופת הילדות.
מאפיינים נוספים: הגדלת כבד ועלייה ברמת השומנים בדם. בעבר הילדים מתו בגיל בגרות מוקדמת וכיום, תודות לטיפול, המצב השתפר. יש עיכוב בגדילת הילדים ב- 90 אחוזים מהמקרים. אבני כליות מופיעות אצל כ-65% מהילדים ואי ספיקת כליות זוהתה בקרב רבע עד מחצית מהחולים. יתכנו גם גידולים ממאירים בכבד בכ-20 אחוזים מהמקרים. 
הקשר למוצא:  שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים היא כאחד ל- 100. שכיחות כזאת אינה מצדיקה המלצה לבצע בדיקת סקר של כלל אוכלוסיית היהודים האשכנזים, אם כי היא ניתנת לביצוע בשל היותה צורה קשה של אגירת גליקוגן.

Usher  היא תסמונת גנטית שמאופיינת על ידי פגיעה בשמיעה, בראיה ובמערכת הווסטיבולרית. הליקוי בשמיעה הוא מלידה והוא דו-צדדי ועמוק. הילדים החולים לא מפתחים יכולת דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברשתית העין Retinitis Pigmentosa)), שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן.
המחלה היא הסיבה מספר אחת בעולם לחרשות ועיוורון גנטי בעולם. ידועים שלושה סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הוא סוג 1.
הקשר למוצא:  שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית אחד ל-100. ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בקרב האשכנזים. אפשר לשקול לבצע את הבדיקה לזוגות ממוצא אשכנזי או אשכנזי בחלקו.

פרופ' מוטי שוחט הוא מנהל המכון הגנטי בבילינסון, מקבוצת כללית. ד"ר רוני לוי הוא מנהל מיון יולדות וחדרי הלידה במרכז רפואי קפלן ומנהל פורום הריון ולידה.

לערוץ המשפחה של כללית