איך נעזור לילדינו להסתדר עם חברים

אביקם ששון, פסיכולוג חינוכי ממרכז "בדרך שלי" מייעץ כיצד לפעול במקרים שהילד מרגיש נטול חברים.

מאת: אביקם ששון, פסיכולוג חינוכי מומחה ומנהל מקצועי במרכז "בדרך שלי"

רבים מאיתנו מכירים את זה. הילד מתלונן שאין לו חברים בכיתה / בגן. הם לא רוצים לשחק איתו. לא משתפים אותו. לא מזמינים אותו לשבת איתם. על אף שאתם יודעים שלפעמים תחושותיו אלה אינם עולים בקנה אחד עם המציאות (הילד שלכם חמוד ורצוי, והמורה כלל לא מדווחת על קושי חברתי.) למרות זאת ,הלב נצבט.

ואולי, אתם חושבים, אולי יש בזה משהו. אולי באמת הילדים לא אוהבים אותו? אולי כשאתם מתייעצים עם המורה או הגננת היא אומרת: תראו, באמת כדאי לעזור לו קצת.

להלן מספר טיפים שאולי עשויים לעזור:

- כשמדובר בילד צעיר,אפשר לעבור עימו על דף הקשר של הילדים מהגן ולשאול את הילד עם מי הוא מעוניין להיפגש. רצוי לאפשר לילד לדבר ישירות עם ההורה והילד, זה יאפשר לו להתנסות במיומנות חברתית חשובה של נקיטת יוזמה וחיזור, ולטווח ארוך ייתן לו ביטחון ליצור עוד קשרים חברתיים חדשים.

- ילדים צעירים לעתים מעדיפים להזמין ילדים אליהם הביתה במקום ללכת אליהם. הדבר נובע בדרך כלל מכך שהילד מרגיש שהבית שלו הוא המקום הבטוח ביותר. לכן, בשלב ראשון לא מומלץ לאלץ את הילד להיפגש מחוץ לביתו, אלא רק לאחר שצבר ביטחון ומבקש זאת מיוזמתו.

- ניתן לעבוד עימו על מיומנויות חברתיות. לדוגמא, כיצד לשתף ולהתחלק במשחק, כיצד לקבל חוקים של משחק, כיצד להתחשב ולכבד את רצונות האחר, כיצד לבטא את רצונותיו בדרכים מילולי ולגיטימיות ועוד. 

- חשוב שההורה לא יתפתה לפתור באופן קבוע עבור הילד את בעיותיו באינטראקציות חברתיות, אלא יעודד אותו להתמודד בצורה עצמאית. כך למשל, כאשר הילד מגיע להורה עם בעיה או תלונה שיש לו לגבי חבר, ההורה יכול לברר אתו מה בדיוק קרה, לשאול אותו מה הוא מרגיש ביחס לבעיה שהציג, הוא יכול לתמוך ולעודד את ילד על-ידי נקיטת עמדה מקבלת ולא שיפוטית לגבי הקושי של הילד. ההורה יכול לבקש מהילד לתת פתרון משלו לבעיה. כמובן, שמותר להורה לעזור לילד במקרה הצורך. 

- כאשר מקיימים שיחה עם הילד, חשוב לשים לב שהיא לא הופכת לנדנוד או לחקירה של הילד. הורה חרד נוטה להציף את הילד בשאלות. הילד חש את החרדה והדאגה שלה ההורה ונוטה להסגר ולא לשתף פעולה. עדיף לנהל איתו שיחה גלויה ונינוחה, ולשתף אותו גם בדילמות חברתיות שאתם, המבוגרים נתקלים בהם, וכיצד אתם מתמודדים איתם.

- ליזום פעילויות חברתיות יחד עם הילד: למשל -  לגלות מעורבות בפעילות בית ספרית או קהילתית, לקיים מערכת יחסי שכנות טובה, להשתתף בפעילויות של הנאה והתפתחות עצמית (חוגים, סדנאות),להזמין או להתארח אצל חברים ומכרים. הורה שמסתפק בלבלות רק בחיק משפחתו הגרעינית משדר מסר של סגירות חברתית לילדיו. לעומת זאת, הורה הנמצא בקשר יומיומי עם אנשים,יוזם ונענה לקשרים ישנים ואף חדשים מעניק לילדו כלים ומיומנויות חברתיות וכן חשיפה למערכות יחסים שונות.  

- במידה והקושי לא נפתר, ניתן לשלב את הילד בטיפול קבוצתי לשיפור מיומנויות חברתיות. בהנחיית המטפל תתרגל קבוצת הילדים מיומנויות של פתרון קונפליקטים, הקשבה הדדית, פיתוח הערכה עצמית, שליטה עצמית, מרחב אישי, אמון, תקשורת מילולית ולא מילולית ועוד. הפעילות הקבוצתית משקפת לילדים את התנהלותם ב'עולם האמיתי' ומסייעת להם לרכוש כלים וליישמם בהתמודדות היום יומית עם החברים.