מחלות חורף בתינוקות וילדים הגישה הטבעית

מאת: ד"ר י לב –אור

מחלות חורף הן שם כולל למגוון גדול של תופעות ומחלות המתפרצות בימי החורף. בין הנפוצות במחלות החורף ניתן למצוא מחלות כהצטננות, דלקת ריאות , דלקת אוזניים, שפעת ודלקת הסמפונות. התופעות אשר בדרך כלל מקדימות ומבשרות על התפרצותה הצפויה של המחלה הם בד"כ נזלת , שיעול , התעטשויות , כאבי גרון ,חולשה כללית וחום.

המקור העיקרי למחלות החורף הן הדלקות הנגיפיות ( דלקת ויראלית ) אשר לרוב תוקפת את דרכי הנשימה העליונות ומועברות מילד לילד על ידי התעטשות ונזלת ובדרך כלל מופצות דרך האוויר בגן הילדים או במקומות ציבוריים. מחלות אילו באות לידי ביטוי בתדירות ובעוצמה גבוהה בחורף משום שבחורף הילדים נוטים להתקבץ יחד בחדרים אטומים ומחוממים (המהווים חממה מצוינת לוירוסים) ובכך מדביקים אחד את השני בקלות רבה יותר מאשר בקיץ.

ניתן להפחית באופן משמעותי את תדירות ועוצמת מחלות החורף על ידי אוורור של גני הילדים ובתי התינוקות לפני הגעת הילדים ולאחר עזיבת הילדים את הגן ועל ידי שמירה קפדנית על היגיינה גבוה ( יד של ילד חולה יכולה בטעות להעביר את הווירוס לכל ילדי הגן על ידי נגיעה מקרית או לא  בעין באף או אפילו בפה של חבר לגן ).

אנו מבינים ש "מחלות חורף" הן בעיקר עקב חשיפה גבוהה לנגיפים וחיידקים ופחות עקב הקור והרטיבות  אבל אין הדבר אומר שאפשר להזניח את חימום חדרי הילדים , ההפך בזמן שהות הילדים והתינוקות בחדר חשוב לחמם את החדר לטמפ' סבירה ונעימה ולהקפיד לאוורר לאחר עזיבת התינוק את החדר וכמובן לשמור על היגיינה סבירה של הילדים והצוות המטפל.

הגישה הרפואית הקונבנציונאלית אינה יודעת לטפל בגורמים וויראלים ולרוב ממליצה על טיפול בסימפטומים בלבד ( למשל פארצטאמול \ אקמול להורדת החום והכאב, או תרופה כנגד השיעול ואו תרופה מכיחת העוזרת להוציא את הליחה). לעומת זאת, הרפואה כן מטיבה לטפל בגורמים חיידקים על ידי מתן אנטיביוטיקה. הבעיה העיקרית של האנטיביוטיקה, היא שהחיידקים כיום מגלים עמידות ואפילו הסתגלות לסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה ולכן לפעמים קורה שסוג מסוים של טיפול אנטיביוטי מתגלה כלא יעיל מול זן חיידקי מסוים. במקרה כזה, הרופא המטפל יוסיף ואולי ישנה את סוג האנטיביוטיקה הניתנת לילד ולרוב טיפול משולב זה מחסל את החיידק.

בעייתיות השימוש באנטיביוטיקה היא בכמה מישורים:

הבעיה המשמעותית ביותר של שימוש ממושך באנטיביוטיקה היא שהחיידקים עם הזמן מגלים עמידות לזנים שונים של התרופה, ולכן עם הזמן היעילות של התרופה עלולה לרדת ואז נאלצים לשנות את סוג התרופה בתדירות מאוד גבוה ולשנות את המינונים על מנת לאפשר לה להילחם בחיידקים. בעיה נוספת ומאוד משמעותית הקשורה לטיפול אנטיביוטי, היא חוסר היכולת של התרופה להרוג רק את החיידקים הרעים אלה שגורמים לנו נזק. משמע הדבר שהאנטיביוטיקה קוטלת גם את אוכלוסיות החיידקים הידידותיים אשר מאכלסת את מערכת העיכול בתינוקות ובמבוגרים, ולכן נראה, במקרים רבים, תופעה של הפרעות עיכול לא נעימות לאחר שימוש באנטיביוטיקה. ניתן למנוע בעיות אלו על ידי שימוש נבון בעזרי עיכול פרוביוטים כגון מזונות המכילים פרוביוטיקה ( חפשו מוצרי BIO ) ושימוש בתוספי תזונה המכילים פרוביוטיקה המיועדים במיוחד לילדים. חשיבות השימוש בתוספי תזונה המכילים חיידקים ידידותיים היא גבוהה מאוד ותורמת באופן משמעותי להתחזקות היכולות החיסונית בתינוקות ילדים ונוער. אפשר לדמות את פעילות החיידקים הידידותיים בגוף לתחרות מול החיידקים המזיקים. ככל שנעשיר את תזונתנו בחיידקים טובים ולא מזיקים הם ידחקו את מקומם של החיידקים המזיקים בגוף ואנו נחלה פחות במחלות על רקע חיידקי.

לרוב, תינוקות עד גיל חצי שנה יגלו עמידות חזקה ויהיו בעלי מערכת חיסון עמידה יותר כנגד גורמי מחלה, וזאת עקב מעבר של רכיבי חיסון דרך השליה לעובר ברחם בזמן ההריון וגם בשל  אלמנטים מחזקי מערכת חיסון אשר עוברים לתינוק בזמן ההנקה ואשר מצויים בחלב האם ( צריכה של תוספי תזונה  בזמן ההנקה חשובה לא פחות מהעשרת המזון מזמן ההריון וחיונית לבריאות התינוק והתפתחותו השכלית בריאותית לשנים רבות).

הרכיב המשמעותי ביותר לחיזוק מערכת החיסון לתינוקות בזמן ההנקה נקרא כולוסטרום. כולסטרום הנו תוצר חלבי המופרש בחלב האם. בימים הראשונים לאחר הלידה הכולסטרום מאופיין בריכוז גבוה של רכיבים חיסוניים כגון   igD  igM  igGחלבונים  ומרכיבים המשפעלים את ייצור הDNA  RNA  התורמים לחיזוק וייצוב מערכת החיסון. ניתן לרכוש כולסטרום מחלב פרה בבתי טבע כתוסף תזונה, אבל הדעות חלוקות באשר ליעילות הכוסלוסטרום מהחי כמחזק ומשפעל אפקטיבי למערכת החיסון בבני אדם. ישנם לא מעט מתנגדים ללקיחה של כולסטרום מן החי בבני אדם.

נושא התזונה הינו חשוב ומשמעותי בעיקר לפעוטות מעל גיל חצי שנה המשנים את תזונתם מחלב אם למזונות אחרים. בדרך כלל, אני ממליץ לאימהות לפעוטות להכין לפעוטות מחית טרייה מפירות טריים משום שמחית שכזו שמוגשת לפעוט ממש לאחר הכנתה עשירה ברכיבים מחזקי חיסון כגון נוגדי חמצון ויטמינים ומינרלים. חשוב מאוד להגיש את המחית לפעוט בפרק זמן שלא יעלה על מספר דקות לאחר ההכנה, וזאת על מנת למנוע הליך חמצוני של המחית (שימו תפוח עץ חתוך באוויר הפתוח ותראו תוך כעשר דקות התפוח ישנה את צבעו ומרקמו, כתוצאה מהליך החמצון המתרחש באופן טבעי לפירות וירקות לאחר חיתוכם).

מומלץ לשלב בתזונת הפעוט ירקות מבושלים העשירים בסיבים תזונתיים ורצוי לשים דגש על ירקות בעלי צבע חזק. אני ממליץ על ירקות כתומים העשירים ברכיבים תזונתיים כויטמינים ומינרלים. רצוי להימנע בשלב זה ממזונות מעובדים המכילים רכיבים משמרים כגון קמח לבן , סוכר לבן ומוצרי חלב מעובדים. למוצרי מזון אלו יש תכונה אשר יכולה לעודד גורמי מחלה, להתפרץ ולהשפיע בצורה לא בריאה על הפעוט. במוצרים אלו, בדרך כלל, הערך התזונתי מאוד נמוך כתוצאה מהוצאה של הרכיבים האורגנים החיוניים שמטרתם לאפשר למוצר חיי מדף ארוכים יותר. את הסוכר החום הגולמי והקמח המלא, למשל, המכילים רכיבי תזונה חיוניים, מעבדים כיום בארצות המוצא על מנת שניתן יהיה אפשר לשנע אותו דרך הים מארצות הייצור למדינות המערב. הליך הזיקוק מנפה מהמוצר הגולמי, הבריא יחסית, את החומרים האורגנים.

עד לפני כמה שנים, עודדו את הילדים לצרוך מוצרי חלב על מנת לחזק את העצמות שלהם ולמנוע מחלות עצם, כיום יש יותר ויותר מחקרים המאשרים שמוצרי חלב עלולים לגרום לבריחת סידן בנשים מבוגרות. בפעוטות ותינוקות מוצרי חלב עלולים לגרום לתופעות אלרגיות (חלב נחשב כיום כמחולל אלרגיה משמעותי ביותר בתינוקות ילדים ואף מבוגרים) ועלול להוביל לסדרה של תופעות לא נעימות כגזים וכאבי בטן בתינוקות עד מחלות מערכת העיכול במבוגרים. ישנה תיאוריה הטוענת שמוצרי חלב עלולים לגרום להיווצרות ליחה ונזלת אלרגית בתינוקות.  בכל מקרה של כאבי בטן, שלשולים או נזלת כרונית אני ממליץ לנטרל לפרק זמן של כשבועיים את מוצרי החלב מהתפריט ולראות האם ישנה הטבה. במידה וישנה הטבה, אז הייתי ממליץ לעבור לתחליפי חלב אשר לרוב אינם גורמים לתופעות הנזכרות לעיל.

הרפואה המערבית מכירה בחיוניות לקיחת תוספי תזונה בזמן ההריון ובזמן ההנקה, מחקרים רבים הראו שצריכה של תוספי תזונה בזמן ההריון שיפרה באופן משמעותי את הסיכוי להולדת ילדים בריאים יותר, חזקים יותר ואפילו חכמים יותר. חשיבות תזונת האם לבריאות העובר היא חיונית ברמה כזו שכיום ישנם מדינות אשר מעשירות באופן גורף את הלחם ברכיבים החיוניים לתזונת האם בזמן ההריון. מתברר שלקיחה של תוספי תזונה על בסיס אומגה 3 בזמן חודשי ההריון ובמהלך תקופת ההנקה משפרת באופן משמעותי את היכולות השכליות של הילדים ואף תורמת להתפתחות ילדים בריאים יותר וכבדים יותר. המחקר אשר נערך בסקנדינביה בקרב אלפי אימהות אשר צרכו לפחות שלוש מנות דג בשבוע ( סוג מסוים של דגים ), הראה שהילדים שלהן נולדו באופן סטטיסטי כבדים יותר, בריאים יותר, לקו פחות בהפרעות קשב התנהגות וריכוז ואף הגיעו להישגים אקדמים מתקדמים יותר מילדים אשר אצלם האם לא צרכה את תוסף המזון.  

צריכת ויטמינים כמו יטמין C  חיונית למנגנוני חיסון רבים מעצם היותו ויטמין בעל פעילות אנטי ויראלית ואנטי בקטריאלית.  ויטמין C משפר את פעילות תאי הדם הלבנים, מגביר ייצור נוגדנים ושומר על שלמות רקמות חיבור ומונע התפשטות זיהומים.

חוסר באבץ בקרב ילדים עלול להוביל לירידה בפעילות בלוטת התימוס ועל ידי כך להוריד את כמות הלימפוציטים מסוג T המשפעלים ומחזקים את פעילות מערכת החיסון. מחקרים מראים כי חוסר בוויטמין B-6 עלול להוביל לפגיעה קשה בתפקוד מערכת החיסון ולירידה בייצור נוגדנים, בפעילות הלימפוציטים ובמספרם בדם. צריכת בטא קרוטן מגבירה את האפקט המעורר של אינטרפרון על מערכת החיסון, מגדילה את כמות הלימפוציטים מסוג T ומחזקת את תנגודת הגוף לפולשים, נגיפים או מוטציות בעלי אופי סרטני.

רמת ברזל נאותה בגוף, חיונית לשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון. חסר ברזל עלול לפגום בתנגודת הגוף למחלות ולירידה בפעילות המאקרופאגים, נאוטרופילים ולימפוציטים מסוג T. החיוניים כל כך לפעילות מערכת החיסון. האסטרגלוס הנו צמח סיני עתיק הידוע ביכולתו המופלאה להגביר את פעילותם של מנגנוני חיסון רבים בגוף השימוש רב נעשה בו למניעת שפעת וזיהומים אחרים של מערכת הנשימה. לאסטרגלוס השפעה אנטי-ויראלית חזקה והוא ידוע ביכולת השיקום של מערכת החיסון. בשל היותו צמח מאכל, מתאים האסטרגלוס לטיפול בילדים ובטוח לשימוש לטווח ארוך.

ד"ר י לב –אור ND  C.A  הוא מנהל מקצועי של מרפאת מדיקיד-רפואה משלימה לתינוקות ילדים ונוער, יועץ לחברות:VEGA  OMEGA LINE ומרצה בכיר בקולג' לרפואה משלימה.

לשאלות ותגובות :    [email protected]