הפרעות קשב אצל ילדים

ד"ר איריס מנור מפריכה מספר מיתוסים שצצו בנושא הפרעות קשב אצל ילדים ובני נוער ומסבירה מה ההתייחסות הנכונה לבעיה

הפרעת קשב היא תכונה קיצונית, תורשתית, הגורמת לפגיעה בקשב ולהתנהגות המאופיינת בגירוי יתר. למרות כל הידע שנרכש בתחום עד היום, אם באמצעות מחקרים ואם באמצעות התמודדות אישית עם הבעיה, ולמרות הצלחות מוכחות בטיפול (ילדים ונוער, שיכולות הלימוד והתפקוד החברתי שלהם השתפרו לאין ערוך, והביאו אותם להצלחה), קיימים עדיין חששות לגבי הטיפול בהפרעה, רבים מהם מבוססים על חצאי עובדות, ידע לא עדכני או פשוט שמועות. סביב הפרעת קשב וריכוז צצו, בדרך זו, כמה מיתוסים, אליהם חשוב להתייחס, על מנת להבהיר ולחדד את התמונה, ובעיקר, לתת מידע מקצועי, מדויק ואמין.

ד"ר איריס מנור פסיכיאטרית של הילד, המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, מסבירה היכן אנו שוגים ומהן התשובות האמיתיות:

המיתוס: הפרעת קשב היא אופנה, עובדה שפעם חיו בלי להכיר בה.

לא נכון. הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומציקה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, אך כיוון שלא זוהו ולא אובחנו, הם לא טופלו. כיוון שלא טופלו, פיתחו חלק מהם הפרעות התנהגותיות ורגשיות קשות. לצערנו, המרפאות לגמילה מסמים, המרפאות הפסיכיאטריות ובתי הסוהר, מאכלסים לא מעט אנשים כאלה. אך גם כאלה שלא פיתחו הפרעות כה קשות סבלו, לאורך כל חייהם הבוגרים, מקשיים תפקודיים. מחקרים שנערכו בקרב מבוגרים שלא טופלו, מראים  ירידה תפקודית לאורך שנים, בכל תחומי החיים, ובמקביל, התפתחות בעיות רגשיות קשות. התופעות בגיל הבגרות יכולות להתבטא באי תפקוד במסגרות עבודה ובחיי משפחה.

המיתוס: הטיפול התרופתי, לדוגמא בקונצרטה או ריטלין, מיועד רק לשעות הלימודים.

לא נכון. הפרעת הקשב פוגעת בכל תחומי החיים. קודם כל בלמידה, בהיותה מבוססת על קשב, אך גם ביכולות החברתיות, בהתנהגות ובתפקוד בכלל. ילדים ונוער זקוקים יותר מכל לקביעות וסדר יום. אם במהלך שעות אחרי הצהרים, לא יטופלו, ייפגעו שני אלה, והילד נדון לטלטלה רגשית ולתסכול רב, בשל אי יכולתו לעמוד במשימות יומיומיות-שגרתיות, כמו הכנת שעורי בית, משחקי חברה ועוד. תוצאות אפשריות לתסכול מסוג זה, הן חוסר יציבות חברתית, בריחה לעישון סיגריות (ניקוטין ממריץ), שימוש בסמים ואפילו, נהיגה פרועה והתנהגות מינית מופקרת. לכן, ההמלצה היא טיפול מאוזן משך כל שעות היום.

המיתוס: עדיף לא לטפל. הטיפול מסוכן

ממש לא נכון. על פי הניסיון המצטבר, הטיפול התרופתי (כגון קונצרטה) אינו מסוכן. לעומת זאת, יש הוכחות ברורות כי חוסר טיפול - מסוכן מאד. יש לזכור כי גם חוסר טיפול הוא בחירה, שיש לקחת עליה אחריות, וכי המשמעות לגבי הילד, הנער או הבוגר, גדולה מאד. דווקא בשל כך, ההמלצה הרפואית כיום היא חד-משמעית: לטפל ובהקדם, זאת, על מנת למנוע נזק. לטפל, משמעותו, באופן מלא, כל שעות היום, על מנת לאפשר תפקוד מקסימלי תקין. כאשר פועלים כך, הילדים הם ילדים בריאים ומתפקדים, המממשים את הפוטנציאל שלהם במלואו, עם בסיס איתן לצמיחה והתבגרות תקינים, ולמרב הסיכויים להיותם אנשים בוגרים המצליחים בחייהם.

המיתוס: הפרעת קשב היא פינוק ועצלות. אנחנו רגילים היום שכל דבר בא בקלות, ואיננו מתאמצים.

לא נכון. אמירה זו גובלת ברוע לב, היות ואנשים הסובלים מהפרעת קשב מתאמצים מאד להתרכז ולהתמקד. אבל, הם נכשלים בכך כל הזמן, וחיים בתחושה של תסכול ואכזבה עמוקה מעצמם. האם נעז לומר כי חולי אסטמה סובלים מקוצר נשימה, רק כי הם מפונקים? האם יעז מישהו לא לתת משאף לילד חולה אסטמה, בנימוק שהוא יתגבר לבד על קוצר הנשימה? כי הוא בסך הכול מפונק? והרי גם המשאף מכיל חומר תרופתי.

ד"ר איריס מנור היא פסיכיאטרית של הילד המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז.