פרסמו אצלנו
שיתוףאיך מתחילים לגמול את הפעוט מחיתולים, מתי מתחילים ומה קורה בשעות הלילה. על כל אלה ועוד שאלות עונה נונה להבי , מומחית לגיל הרך ויועצת בויצ"ו
מאת: נונה להבי – M.Sc – ייעוץ - התמחות בגיל הרך, ויצ"ו
גמילת הילד מהחיתול מהווה צעד משמעותי בהתפתחות הילד ומעבר נוסף וחשוב משלב של חוסר שליטה על גופו ותלות במבוגר ,לשליטה על גופו ולעצמאות.
תחושת מסוגלות, גאווה, כוחות וסיפוק מתלווים להישג זה ועל כן הצלחה בתהליך הגמילה משפרת את הדימוי העצמי של הילד הן בעיני עצמו והן בעיני הוריו.
המעבר מחיתולים לשימוש בשירותים/סיר מחייב תקופת הכשרה ואימון מצד הילד ותמיכה והכוונה מצד ההורה.
כדי שנוכל לעזור לילד להיגמל מהחיתול על ההורים לתת את דעתם לעקרונות מנחים אלה:
גמילה נכונה מבוססת בראש ובראשונה על הקצב ההתפתחותי האישי של הילד. יש לתת כבוד למוכנות של הילד ולקצב שלו.
היו נינוחים, הורה שמרגיש לחוץ או חסר סבלנות מקשה הן על עצמו והן על ילדו.
התנהגות ההורה מ
יש לזכור שגמילה מחיתולים היא אתגר לא פשוט לילד ולכן יש ללוות את הילד עם הרבה תמיכה ועידוד ולמנוע מצבים של ענישה, הפחדה או חשש מפספוסים.
הילד הוא בעל הבית על גופו ועל "צרכיו". חשוב להתייחס אליו כאל שותף מלא ואקטיבי בתהליך.
תהליך "מעבר נכון" מחיתולים לאסלה הוא לאו דווקא המהיר ביותר אלא זה הנוטע בילד תחושת גאווה והישג. תהליך גמילה לא תקין, הוא כזה בו הילד חווה רגשות אשם ובעטיים הוא עשוי לפתח התנגדויות, התאפקויות וחוסר שיתוף פעולה.
אל תחששו ואל תפחדו לפעול לפי תחושת בטן העשויה להיות שונה מהנחיה או המלצה שקיבלתם, כהורים אתם יכולים לשפוט טוב יותר מהי הגמישות הרצויה עבור ילדכם.
גמילה נכונה דורשת תאום בין הגורמים הגומלים, בראש וראשונה אמא ואבא. מסרים סותרים מזיקים לתהליך וכדי למנוע אותם, יש לשתף גם את המטפלים הנוספים כמו: מטפלת, מעון וכד', בתהליכי המעבר ולהיעזר בהם.
חשבו באופן חיובי על המאמץ הנדרש מכם ומילדכם.
זכרו לשבח ולתגמל את ציוני הדרך המובילים להצלחה (ישיבה על סיר, הילד מכריז "שעשה", מודיע שצריך להשתמש בסיר, שימוש בהצלחה בסיר).
הגמול המשמעותי ביותר לילד הוא מילת עידוד, שבח, התרגשות, חיבוק, נשיקה וכד'.
ניתן לתת פרס בתחילת התהליך ובמהלך התקופה, אולם כדאי להימנע ממתן יותר מדי פרסים. זו דרך לא אפקטיבית ולעתים פוגעת כשהתהליך מותנה במתן פרס...
לא רצוי להתחיל את תהליך הגמילה בו זמנית עם שינויים אחרים (מעבר למסגרת חדשה, הולדת אח, מחלות, פרדה מהורה, גמילה ממוצץ וכו').
מוכנות
טווח הגילאים בהם אפשר לצפות לסימני מוכנות נע בין הגילים 2-3 ( בנות לרוב מקדימות את הבנים). במידה ומתחילים מוקדם מידי התהליך עלול להתארך וייתכן שיתלוו אליו התנגדויות וקשיים בנוסף לתחושת כשלון ו/ או כעס הן של הילד והן של ההורה מכאן שחשוב שנברר האם הילד מוכן.
התחילו את התהליך בהתחשבות עם השלב ההתפתחותי בו מצוי הילד. אל תיכנעו ללחצים של "מומחים", בני משפחה וחברים. התבוננו בסימני המוכנות של הילד. תנו לילדכם לאותת לכם מתי הוא מוכן.
סממנים למוכנות (ככל שירבו הסממנים, כך יגדלו סיכויי ההצלחה)
ילדכם נשאר יבש לפחות שעה, שעתיים במשך היום או לאחר שנת צהרים.
יציאות הילד "מסודרות" ולעיתים ניתן לצפות את העיתוי.
הילד מביע במילה, בהבעת פנים או גוף שהוא עומד לעשות צרכיו.
הילד מגיב ומציית להוראות פשוטות.
הילד מחקה התנהגויות של בני משפחה או חברים
הילד יודע להוריד בכוחות עצמו – מכנסיים ותחתונים ולהתיישב על הסיר/אסלה.
הילד מרגיש שלא בנוח כאשר חיתוליו או מכנסיו מלוכלכים ומבקש החלפה.
ילד מבקש לחקות את התנהגות המבוגרים ולהתפנות בשירותים.
הילד מבקש תחתונים.
הילד אומר שעשה את צרכיו.
כיצד להתחיל?
כאשר אתם מרגישים שהילד מוכן פיסית יש להתחיל את התהליך בהגברת העניין שלו בסיר ושיתופו ככל האפשר בתהליך :
תאפשרו לילד לראות אתכם מתפנים, תוך מתן הסבר "כאן אבא / אמא עושים פיפי".
קניית ספרי ילדים בנושא והקראתם לילד.
קניית סיר לילד ( תנו לילד לבחור סיר שימצא חן בעיניו)-
קנו לילד תחתונים ואפשרו לו לבחור תחתונים לפי טעמו.
הלבישו את הילד בתחתונים .
התחילו באופן הדרגתי:
תנו לילד זמן להתרגל לסיר. תנו פרס או עידוד גם לישיבה עם הבגד.
הציגו את התחתונים שילבש כאשר יוותר על החיתול.
כדאי שהילד ידע איפה המגירה המיוחדת לתחתונים שלו, זאת כדי שירגיש בוגר ובעל חשיבות.
למדו את הילד כיצד להוריד ולעלות את התחתונים שכן הדבר חשוב לעצמאות הילד ולהסרת תלותו במבוגר.
הגיע הזמן להתחיל:
התהליך יהיה יעיל ומהיר אם תהיו עקביים ושיטתיים.
הושיבו את הילד בזמנים קבועים על הסיר (בוקר, אחרי האוכל, צהריים, לפני השינה) כדאי להתבונן יחד בספר בעת שישב על הסיר).
רצוי להעמיד שעון מעורר כל שעתיים - שלוש "המזכיר" לך ולילד, "שצריכים" ללכת לשירותים. "לרוץ" בהתלהבות, ביחד איתו - ולומר: "רוץ-רוץ- רוץ מהר, צריך לראות אם יש פיפי".. או "איזה מזל, כמעט שכחתי- חייבים להגיע לסיר".
יש להושיב את הילד למספר דקות ולספר סיפור.
מדי פעם אפשר להגיד, כשהשעון מצלצל : "איזה יופי שוב נקרא סיפור".
להימנע מלשאול את הילד אם הוא "צריך" כי לפעמים הוא לא יודע להחליט ובשלב זה של האימון זה מיותר.
לעיתים שיתוף הדובי והבובה באותם תהליכים, מקל על הילד להפנים ולהטמיע את התהליך. הציעו לילד לחתל או להוריד תחתונים ולהושיב את הדובי על סיר אישי משלו . הילד הופך "להורה" המאמן את הבובה. לעתים הוא ידגים כיצד הוא עצמו עושה זאת.
ככל שישב זמן רב על הסיר ולעיתים קרובות יותר, תגדל הסבירות שיעשה צרכיו או יטיל שתן באופן מקרי. כמובן שהצלחה כזו מחייבת הרבה חיזוקים, התפעלות ואמירות שמציגות את הילד כגדול, בוגר וחכם. רצוי לתת לילד להתקשר לאבא, סבתא או אדם משמעותי כדי להשוויץ.
כל הצלחה היא צעד קטן בקידום הילד בתהליך הגמילה עצמו ובתהליך ההתפתחות וההתבגרות שלו בכל תחומי ההתפתחות.
ברגע שהחלטתם לעבור לתחתונים - הקפידו על המשך השימוש בו גם אם יש ריבוי בפספוסים. תחתונים נותנים לילד תחושת בגרות .
תחושת העצמאות תעודד את הילד להישאר יבש ולהבין טוב יותר מה מצופה ממנו.
חזרה לחיתולים עשויה למנוע מהילד את תחושת השינוי לסטטוס של בוגר- וזה עלול לעכב ולהאריך את התהליך.
סבלנות, סובלנות ועידוד הם הם המרכיבים החשובים להצלחה.
הימנעו ממאבקי כוח על השימוש בסיר.
במקרה של התנגדויות או נסיגות - כדאי לעשות פסק זמן ולהעריך מחדש את התהליך.
ההצלחה סוף סוף:
מרבית הילדים יישארו יבשים במשך היום, ורק מאוחר יותר ישלטו גם על ההרטבה בלילה. גמילה מוחלטת גם ביום וגם בלילה אינה ניתנת להשוואה בין הילדים בשל השונות הגדולה והקצב האישי של הילד. בתהליך הגמילה כמו בכל התהליכים ההתפתחותיים - יש להתחשב בקצב הילד, מוכנותו ובשלותו.
לסיכום, ברור וצפוי שיהיו תקלות פספוסים ונסיגה, אל תתנו למצבים אלה להעכיר את רוחכם.
התייחסו לתקריות אלה בהבנה והדריכו את הילד להשתמש "בפעם הבאה בסיר".
שימרו על מערכת יחסים אוהדת וחיובית.
התאזרו בסבלנות ובהומור עד סיומו המוצלח של התהליך.
נונה להבי היא יועצת בויצ"ו המפעיל שירות ייעוץ חינם ל
את הקו מפעילות מתנדבות בעלות הכשרה וניסיון מקצועי בתחום הגיל הרך.
הקו עובד בימים א,ב, ד, ה בין השעות 10:00-13:00. מספר הטלפון: 6968*
לאתר ויצ"ו: www.wizo.org.il
קופונים
