ילדים מציירים בתים

הגרפולוגית מיכל וימר מסבירה את משמעותו של ציור הבית בציורי ילדים

מאת: מיכל וימר

מי מאתנו לא מכיר את ציורי הילדים ה"קלאסיים" של בית? מרובע ומעליו משולש - מבנה וגג, לפעמים עץ או חיה בכניסה לבית, וכמעט תמיד גם שמיים או שמש מעל. אולם כאשר המילה "בית" מקבלת משמעויות טעונות יותר, גם ציורי הילדים משתנים בהתאם.

הציורים המוצגים במאמר זה נאספו, מילדים שהתגוררו ביישובי גוש קטיף, מאז דצמבר 2004 ועד לפינוי הישובים. במהלך תקופה זו נאספו כמאה ציורי בית של ילדים בגילאי חמש עד שבע המתגוררים באזור כשבמקביל נאספה כמות זהה של ציורים מילדים המתגוררים בערים ובישובים אחרים בארץ. איסוף הציורים נערך בתקופה בה צוות הגן קיבל הנחייה מפורשת שלא להתייחס לנושא הפינוי הצפוי במסגרת שיחות שונות עם הילדים, דבר שאפשר לאסוף את הציורים ללא כל שיחה מקדימה. גם הציורים המוצגים במאמר זה, נאספו מילדים של משפחות שהתנגדו לפינוי וממשפחות שבחרו להתפנות בהסכמה.

התופעות המוצגות בציורים, אפיינו ילדים רבים שהתגוררו בגוש קטיף ולא נמצאו בהשוואה לציורי ילדים שהתגוררו במקומות אחרים בארץ, אשר לא נחשפו לסוגיה הטעונה והמורכבת הזו. יחד עם זאת, עלי לציין, כי ניתן למצוא את התופעות הללו בציורים של ילדים העומדים בפני מעבר דירה שאינו טעון פוליטית כפי המקרה המוצג כאן, אך בדרך כלל התופעות יתבטאו בעוצמה פחותה יותר. הציורים מצביעים על האירועים שהם חווים בגן ועל עולמם הרגשי, שלא תמיד נחשף באופן ישיר בהתנהגותם.  

בציורים רבים של ילדים מגוש קטיף רואים למשל קירות בית נטועים בתוך הקרקע עצמה, מוטיב שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים. בדרך כלל בציורים נראה שהילדים מציירים אדמה, ומתחילים את יסודות הבית מהמקום בו "מסתיימת" האדמה. בציור המוצג כאן, ניתן אף לראות שאפילו גג הבית ננעץ בשמיים עצמם.

אחד הנושאים הבולטים בהם עוסקים הילדים בציוריהם, הוא: הדלת.

ילדי גוש קטיף הרבו לצייר מנעולים ודלתות כפולות, דבר שלא אפיין ציורים של ילדים אחרים בני גילם: בציורי בית, דלת מסמלת חשיפה, כניסה לבית לתוך תחום אינטימי ואישי, שלא כל אחד מורשה להיכנס אליו.

בציור המוצג כאן, השקיעה הילדה אנרגיה רבה בצביעת הדלת. כאשר ילד מתמקד באזור מסוים בציור, הוא מבקש לומר כאילו הנושא המסוים הזה מעסיק אותו יותר והוא מפנה אליו תשומת לב רבה בציור, כפי שהוא אולי עושה גם במציאות. 

דוגמא נוספת היא ציור של דלת כפולה המצוירת בשני צבעים ונראית כדלת המונחת על דלת נוספת, "ומעוטרת" גם במנעול גדול ויוצא דופן.

ילדים משתמשים פעמים רבות במציאות האומנותית כדרך לבטא את רחשי ליבם לגבי המציאות שמחוץ לגבולות הדף. לעיתים הם משתמשים בציור, כהזדמנות ליצור 'מציאות חדשה' ולפצות בכך על אי יכולתם להשפיע בפועל.

רבים מהציורים שציירו ילדי הגוש התאפיינו בסוגי הגנה שונים. לפעמים היו אלה חיות מאסיביות שהופיעו בפתח כ"הגנה" על הבית ובמקרים שכיחים יותר היו אלה הגדרות. הגדרות הופיעו בצורה מובהקת, כשהילדים השקיעו אנרגיה רבה בהן, והתעכבו זמן רב על חלק זה בציור היו גדרות ממש מעובות, מאסיביות, ומצויירות בקווים עבים של שתי וערב .

יחד עם כל המאפיינים שהופיעו בציורים באופן גורף, אני מייחסת חשיבות רבה לאופן שבו הילד מצייר את הנושאים השונים. היו למשל, ציורים של בתים מעופפים, בלי קו קרקע מתחתיו או קו שמיים מעליו. במסגרת בדיקה רחבה יותר של ציורים של אותו הילד ניכרו סימנים של קו רועד, וארגון בעייתי על הדף סימנים אלה, בנוסף לאחרים העידו על קושי משמעותי שהילד חווה ותפיסת עולם מעורערת יותר. מקרה כמו זה, היה צורך לתת לו מענה טיפולי יותר ולהפנות את תשומת לב ההורים לכך.

ציורים רבים של ילדי הגוש התאפיינו גם בדגלי ארץ ישראל על הבתים, גם כאן לא נמצאו הבדלים בציורים של ילדים ממשפחות המסכימות לפינוי לעומת משפחות המתנגדות לו.

הילדים מודעים לכל המתרחש סביבם, בין אם משתפים אותם בדיונים ובין אם לאו. הם ערים לסערת הרגשות וקולטים את המורכבות הרבה, גם אם לא יביעו אותה במילים. ציור בית, הוא אחד הציורים הנפוצים בקרב ציורי ילדים, ומופיע כבר בשלבים מוקדמים -  רגע אחרי שלב השרבוט בסביבות גיל 3 מתחילות להופיע דמויות אנושיות בציורים. הילד מגבש מיומנות גרפית, ולאחר כמה חודשים מופיע בציורים 'בית'.

המסקנה ברורה, בין אם מסכימים הילדים לתהליך ובין אם מתנגדים לו הם נאלצים להתמודד עם מצב של אי וודאות, המשפיע באופן משמעותי על התנהגותם ומוצא את ביטויו בציורים. עזיבת הבית ומעבר לבית חדש, בין אם מדובר במעבר טעון פוליטית כמו זה שהוצג כאן ובין אם לאו היא סוגיה משמעותית עבור כל ילד, ובאמצעות הציורים ניתן לקבל מידע נוסף ומשמעותי לגבי בשלותו הרגשית של הילד לקראת

המעבר הצפוי, ולכוון את ההורים לגבי הנושאים שהם צריכים להדגיש בהתייחסותם לעניין כדי להקל עליו, את המעבר ולחזק אותו.