איך להסביר לילד על השואה

מאת: מערכת לגדול

כמעט כל הורה במדינה נתקל בדילמה הזו בשלב כלשהו. איך להסביר לילד על השואה. מה קרה שם, במאורעות הנוראים שידעה היסטוריה, למה זה קרה, האם זה יכול לקרות שוב...

האם בכלל לדבר על כך עם הילדים, או אולי להתעלם ולחכות שיגדלו וישמעו על כך לבד? האם להותיר את ה"עבודה" למערכת החינוך? בשורות הבאות ננסה לסייע בפתרון הדילמה.
 

לפני מספר שנים סערה המדינה בעקבות החלטת משרד החינוך על לימודי השואה כבר בגן הילדים. התוכנית החדשה נקראת "בשביל הזיכרון" וגובשה על ידי ועדה משותפת למשרד החינוך וביה"ס להוראת השואה של יד ושם.

צילומים: צבי רוגר, באדיבות עיריית חיפה - אירועי יום הזיכרון בעיר
 

על פי התוכנית, העוסקת בלימודי השואה בכל מוסדות החינוך עד כיתה י"ב, הרי שבגילאי הגן יילמד התחום רק בסמוך ליום הזיכרון. הגננות יימנעו מהמחשות פיזיות והצגת תמונות העלולות לעורר פחדים בקרב הילדים. הגננות ידגישו כי מדובר בתקופה קשה שארעה לפני שנים רבות בארצות רחוקות.

בכיתות א'-ב', יתקיים לימוד מבוקר של נושא השואה תוך התמקדות בסיפורו של היחיד. בעזרת המפגש עם דמותו של היחיד תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא ולהכיר מושגי יסוד ראשוניים.

בכיתות ג'-ד' יתמקדו לימודי השואה בסיפורה של המשפחה והיחיד בתוכה, ובכיתות ה'-ו' יתמקדו הלימודים בסיפורם של הילדים, "אשר הנושאים ההיסטוריים נשזרים בו והם מתרחבים גם לסוגיות של גורלה של המשפחה ומגוון גורלות נרחב יותר. בשלב זה, הסוגיות החינוכיות כגון הצלה, עזרה הדדית ועוד מקבלות עומק נוסף".

תפקיד ההורים ביום השואה

על הסוגיה האם על ההורים להתעלם מנושא השואה, אולי אפילו להסתיר אותה מהילדים הרכים – או להיפך: לחשוף, להסביר ולהכין את הילדים למידע בנושא - הדעות חלוקות לכאן ולכאן.
כל הורה נוהג כראות עיניו ובהתאם להכרתו את ילדיו. גם בקרב אנשי המקצוע אין תמימות דעים האם לחשוף ילדים בגילאי 3-4 ואף 5-6 לעצם התרחשותה של השואה - שלא לדבר על תיאורי הזוועה בה. ואולם רוב הפסיכולוגים ואנשי המקצוע סבורים כי הדבר הנכון הוא כן לחשוף את הילדים מגיל שלוש ומעלה, בהדרגה ובצורה מבוקרת, להיסטוריה הקשה של עם ישראל.

אלה מזכירים כי גם בחגי ישראל נחשפים הקטנים לסיפורי מוות ורצון להשמיד את העם היהודי (בפסח כל הבן הילוד הושלך ליאור, בפורים סיפור המן ועוד).

 

להלן כמה נקודות שיוכלו לסייע להורים להכין את הילדים לקראת יום השואה, כל הורה יוכל להחליט עד כמה לחשוף את הילדים כראות עיניו:

האם להכין את הילדים לצפירת יום השואה?
ערב לפני הצפירה ובבוקר לפני היציאה לגן, כדאי להזכיר לילד כי היום תישמע צפירה, על מנת שיהיה מוכן ולא ייבהל. במקומות כגון יישובי קו העימות, הרגילים לצערנו לאזעקות בשנים האחרונות, יש להסביר את ההבדל בין צפירה לאזעקה.

מאיזה גיל מתחילים לדבר עם הילדים על השואה?
הילדים נחשפים היום לסיפורי השואה בגן, בטלוויזיה, בצפירת הדומיה ולמעשה כמעט ואי אפשר למנוע מהם להיחשף. לפעמים הם בעצמם שואלים שאלות, וחשוב לא להתחמק מתשובות אלא להסביר בשפה שלהם, בהתאם לרמתם הקוגניטיבית, ולפי איך שאנו מכירים את הילדים ואת תגובותיהם. לעיתים זה עדיף כהכנה לקראת מה שישמעו ממקורות חיצוניים שאינם בשליטתנו.
היו סבלנים גם לשאלות שעשויות לצוץ מספר ימים לאחר יום השואה.

מה לומר לילדים לגבי השואה?
בהתאם להכרתכם את הילדים, תוכלו להסביר שהיו אנשים רעים שקינאו באנשים הטובים, או לא אהבו את העובדה שהם היו שונים מהם, ולכן פגעו בהם.
חשוב לציין כי זה ארע לפני הרבה שנים, בארץ אחרת, ולא בישראל, כי היום אנו חזקים ויש לנו מדינה משלנו, ובסופו של דבר הרעים הפסידו.
הדעה הרווחת כי לילדים צעירים בגילאי גן יש לספר את מאורעות השואה דרך סיפורו של היחיד. כלומר, למשל לספר על ילד מסוים שהוא עצמו שרד את השואה, אך איבד חלק ממשפחתו. יש להימנע מתיאורים קשים מדי על רצח ועל רעב קיצוני.
תנו לילדים לשאול שאלות תוך כדי ההסבר והיו ערניים לתגובותיהם.
כדאי לסיים את ההסבר בנימה אופטימית, שאנחנו מציינים את יום השואה כדי לזכור ולתת כבוד לגיבורים שהיו, וכי היום אנחנו חזקים ולכן יכולים להגן על עצמנו.

האם להיעזר בספרים?
בהחלט, יש לא מעט ספרי ילדים בנושא השואה. חשוב שתעברו על הספר בעצמכם לפני שאתם קוראים אותו לילד, כדי לבחון האם הוא מתאים לגילו, ולהיות מוכנים לשאלות שצפויות לעלות.

האם הילדים בכלל יבינו אותנו?
על מנת להקל על הילדים להתחבר לסיפור ולהבין אותו, כדאי לגרום להם להזדהות עם הילד מהשואה. לשם כך, מומלץ להתחיל את קורות הילד בשואה עוד לפני שהחלה המלחמה. כלומר שהיה זה ילד רגיל שלמד בגן או בבית ספר, אהב לשחק עם חברים, חגג יום הולדת עם המשפחה וכו'. ורק אז לעבור לתיאור המלחמה שפרצה ומה שקרה לאחר מכן.

איך הילד צריך להתנהג ביום השואה?
אין צורך למנוע מהילדים הקטנים לשחק או לצחוק. זה הטבע שלהם. אם הילד מסרב לעמוד בצפירה, אל תכריחו אותו. אל תיזמו אתם מוזיקה שמחה או אווירה מיוחדת בבית, אך תנו לילד לחיות את חייו השגרתיים, כולל צחוק והנאה.

 

לדברי ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה, בתקופה של יום השואה זו ישנה עלייה משמעותית ברמת החרדה אצל ילדים רבים, וילדים סובלים מסיוטי לילה ופחדים מרובים. מבחינתם של ילדים צעירים נתפסת השואה כדבר ממשי המאיים על קיומם.
"יש להתאים את התכנים לגילם של הילדים ולהימנע מסיפורי זוועה", אומרת ד"ר קגן. "יש לזכור כי סיפורים הקשורים לשואה נראים למבוגר אולי סבירים, אבל אם נתבונן דרך עיניהם של ילדים - הם יכולים להיות מפחידים ומאיימים".


עוד באותו נושא:

שואה - איך מספרים לילדים

ספרי ילדים על השואה

על הספר "ילד כוכב"

אלוף הילדים- הסיפור של יאנוש קורצ'אק

ספר ילדים על אובדן ומוות: הכוכב של סבתא