לגדול | אטרקציות לילדים | פעילויות לילדים | מקומות בילוי לילדים | טיולים בשבת | אירועים לילדים • Ligdol
צור קשר
פרסמו אצלנו פרסמו אצלנו

לעלות או לא לעלות?

מאת: ד"ר הדר ירדני.

 

במדינת ישראל, כמו ברוב המדינות, הוחלט שגיל 6 הוא גיל העלייה לכיתה א'. בעבר (ובחלק מהמגזרים גם היום, כמו ב"חדר") היה מקובל להתחיל בלימודי הקריאה והכתיבה כבר בגיל 4 שנים. במקומות מסוימים בארץ ובעולם, מנסים להעלות את גיל הכניסה לכיתה א' ולהקל מעט את המעבר ביצירת חטיבה צעירה המורכבת משנת הגן האחרונה ומכיתה א', שנקראת כיתת-גן. בגן החובה יש ילדים בטווח גילים רחב - 5.5 עד 6.5 שנים. כדי להחליט אם ילד מתאים לעלות לכיתה א' יש לבדוק מעבר לגילו גם את בשלותו ומוכנותו ללמידה. יש להידרש למכלול גורמים: מאפייני הילד, המשפחה הגרעינית, הבית והקהילה, הגן שבו הוא לומד והמסגרת הבית ספרית שאליה הוא אמור לעבור. מעבר ילד מגן הילדים לבית הספר הוא אירוע משמעותי לילד ולהוריו. מבחינת הילד, זהו מעבר לסביבה שונה לחלוטין מזו שהכיר עד היום.


בית הספר הוא מסגרת בעלת חוקים שונים מאוד מאלה שידע עד היום. בבית הספר נדרש הילד לתפקד באופן עצמאי יותר משנדרש ממנו בגן. המעבר מהגן לבית הספר הוא אירוע משמעותי גם להורים. אצל רוב ההורים נתפס הגן כ'חממה', סביבה מוגנת, מחבקת, לעומת בית הספר שהוא סביבה בעלת חוקים נוקשים ומובנים יותר. בית הספר נחשב בעיני ההורים ראשית הדרך לרכישת השכלתו של הילד. כיוון שיש חשיבות רבה לנושא ההשכלה, ההורים מתייחסים לבית הספר ביתר יראה. עמדת ההורים כלפי המעבר חשובה ומשפיעה מאוד על מידת הסתגלותו ועל קצב הסתגלותו של הילד למסגרת החינוכית.

כמו בכל שינוי שעובר עלינו בחיים - התמודדות עם אובדן, מחלה, הגדלת המשפחה וכדומה - גם במקרה זה יש חשיבות רבה לשיתוף פעולה ולתמיכתם המלאה של ההורים בילד העומד לעלות לבית הספר. גם לאחר כניסת הילד לבית הספר יש חשיבות לתחושת השיתוף והקשר בין ההורים, הילד, בית הספר והמורה. ככל שהילד יהיה מוכן יותר למעבר, והמעבר יהיה מוצלח, זורם וקל, כך יגדל הסיכוי שהילד יחווה הצלחה במעברים הבאים בחייו.

 

איך ומי קובע אם הילד יעלה לכיתה א'?

 

השנה האחרונה בגן הילדים היא שקובעת לעניין עלייתו של הילד לבית הספר, ובה אמורה הגננת לערוך תצפיות ולדווח לפסיכולוג הגן ולהורים על כל בעיה או חשש. ההורים הם חלק חשוב מאוד בתהליך קבלת ההחלטה, בשיתוף כל הגורמים המקצועיים שמכירים את הילד- גננת, פסיכולוג הגן ומטפלים פארה-רפואיים אם קיימים: מרפאים בעיסוק, קלינאית תקשורת. במהלך השנה, הגננת אמורה לתעד את כל שלבי קבלת ההחלטה ואת הגורמים להתלבטות, וההורים רשאים לקבל דיווח ואף לעיין בחוות דעתם של הגורמים המעורבים בהחלטות. ההורים יכולים לפנות לפסיכולוג חינוכי פרטי מטעמם, והוא חייב להתחשב בחוות דעתה של הגננת על תפקודו השוטף של הילד בגן, אך אין הוא רשאי לצפות בילד בגן. הוועדה שדנה בהחלטה על הילד יכולה, אך אינה מחויבת, להתחשב בדעתו של הפסיכולוג הפרטי. לאחר גיבוש החלטת הגננת ופסיכולוג הגן, היא תוצג להורים. אם ההורים מתנגדים לדעתם של פסיכולוג הגן והגננת, תתקיים ישיבה עם המפקחת על הגן, ותיעשה חשיבה משותפת לשם הבנת הסיבות והטענות של ההורים, וזאת על מנת להגיע להחלטה משותפת. לא הצליחו הצדדים להגיע לידי הבנה, תתקבל דעת ההורים. אולם במקרים שקיים חשד שהילד נתון בסיכון וכי טובתו מנוגדת, לדעת הגננת ופסיכולוג הגן, לרצון הוריו, יכריע פסיכולוג הגן, לפי תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי.

 

באילו מקרים יש לשקול אם להשאיר ילד בגן לשנה נוספת, לתועלתו:

 

ילד, שבאופן עקבי, במהלך התפתחותו המוקדמת, השיג את אבני הדרך ההתפתחותיות באיחור מה (פג, לאחר מחלה קשה וכדומה).
ילד החשוף ללחצים מרובים המשפיעים על תפקודו, בסמוך לזמן המעבר (מעבר דירה, גירושי הורים, עלייה לארץ).
ילד שקשייו אותרו או הובאו לידיעת ההורים רק בסמוך לסיום לימודיו בגן וההורים לא יכלו להתארגן בזמן למתן סיוע.
נושאים נוספים שיושם בהם דגש:

סקרנות הילד והעניין שהוא מראה בלמידה.
יכולתו לקבל סמכות.
כישורי התקשרות וחִברות של הילד.
יכולתו לווסת דחפים ורגשות.
יכולתו לעמוד בתסכול.
יכולתו להתמיד במשימות ובמטלות.
מידת התאמת תפקודו למצופה בגילו.
אם קיים פער, יש לשאול האם הוא זמני או מתמשך, עד כמה הוא משמעותי, עד כמה הוא משבש את התנהלותו ועד כמה הצטמצם הפער עקב ההתערבות.

 

כיצד נבדוק את בשלותו של הילד לעלייה לכיתה א'?

 

תהליך הבשלות הוא תהליך פיזיולוגי ספונטני והוא שונה מעט מילד לילד. כמו כל תהליך ההתפתחות, שכולל בשנים הראשונות רכישת יכולת להתהפך, לזחול, ללכת, לרוץ וכדומה, כך גם תהליך הבשלות לקראת כיתה א' שונה מעט מילד לילד. כפי שמקובל שילד יחל ללכת בסביבות גיל שנה או לדבר בסביבות גיל שנה וחצי, כך מקובל שיגיע לבשלות למידה בסביבות גיל 5 עד 7. תהליך הלמידה מתחיל ברגע הלידה ונמשך לאורך כל שנות הילדות. בגיל צעיר מאוד הילד לומד שבכי גורם לאמו ולאביו לגשת אליו, אחר כך הוא לומד לבטא את רצונותיו בעזרת קולות, תנועות ומילים. בבית הספר צורת הלמידה מוכתבת ופורמלית מאוד. בפעם הראשונה נדרש מהילד לשבת ליד שולחן למשך 4 שעות, לקבל משימות ולמלא אותן בזמן מוקצב. כאשר מדברים על מוכנות, הכוונה היא למכלול שלבים ולרכישת מיומנויות שיאפשרו לילד למלא את משימת הלמידה וההקשבה הנדרשת מיום לימודים.

 

כיצד נבדוק בשלות ומוכנות?

 

בשנה האחרונה בגן מתרשמת הגננת מהתפתחותו של הילד ומבשלותו לעלייה. בטיפת חלב ב"מכבי שירותי בריאות" עושים בדיקת מוכנות לכיתה א' בגיל 5 עד 5.5, כחלק משגרת המעקב.
הנושאים הנבדקים הם:
בשלות פסיכולוגית: הנושא הראשון שיש לתת עליו את הדעת הוא האם הרמה השכלית של הילד מתאימה לגילו. בבדיקת המוכנות בטיפת חלב במכבי, הילד מתבקש לבצע מטלות שונות המתאימות לגילו, כגון ציור איש, ספירה עד 10 וחזרה מ5- ל0-, התאמת ספרה לכמות, שימוש במושגים כמו דומה, שונה, לפני, בצד ועוד.
בשלות מבחינת השפה: על הילד להיות מסוגל להבין משפטים בני למעלה מ5- מילים. עליו להיות בעל שפה עשירה ומתאימה לגילו. עליו להיות מסוגל לקשר בין צליל נשמע לאות כתובה. צריכה להיות לו יכולת שליפת מילה מהזיכרון. מבחינת ארגון השפה עליו להיות מסוגל להביע רצף רעיוני. בבדיקת המוכנות לכיתה א', בטיפת חלב במכבי, הילד נדרש לבצע משימות כמו לומר מה אומרות לו המילים: גלגל, יום הולדת, עצוב וכדומה. עליו להכיר הפכים, לדוגמה מה ההפך מקצר ועוד.
בשלות שמיעה וקשב: בבדיקת המוכנות בטיפת חלב במכבי, הילד מתבקש לבצע משימות הניתנות לו בקול, לדוגמה: "קח 4 קוביות, שים אותן בשורה, ומעל האחרונה שים חרוז". או הוא מתבקש לחזור על הרצף: "גנן גידל פרחים יפים בגן", ולהבדיל בין צלילים כמו קור-קול.
יכולת מוטורית: לאורך השנה נבדקת יכולתו של הילד מבחינת מוטוריקה גסה. נבדקת יציבותו, יכולת החזקת הראש, הכתפיים ושיווי משקל.
מבחינת מוטוריקה עדינה, נבדקת יכולת החזקת עיפרון, גזירה בדייקנות וכתיבה.
בבדיקת הבשלות בטיפת חלב במכבי, הילד מתבקש לכתוב את שמו, לגזור מעגל מצויר, להעתיק דגם תלת-ממדי ועוד.
תפיסה חזותית: על מנת לבדוק את יכולתו הבסיסית לרכוש כתיבה וקריאה, עליו להדגים יכולת זיהוי אותיות ומספרים ויכולת כתיבתם.
יכולת קוגניטיבית: לאורך כל השנה וכן בבדיקת המוכנות במכבי, נבדקות ההבחנה בין מציאות לדמיון, יכולת הקשב והזיכרון, יכולת עיבוד מידע רציף המגיע מהסביבה, יכולת לסיים משימה, התמקדות בעיקר, קשר עם הבודק ועוד.
בשלות רגשית-חברתית: ראשית לכול נבדק האם קיים דימוי עצמי תקין. אחר כך נבדקת הכרת הסביבה החברתית והיכולת להפגין התנהגות פרו-חברתית - השתלבות בקבוצה ובמשחק, יכולת לקבל מרות ומשמעת, יכולת שליטה ברגשות, יכולת ביטוי רגשות בהתאמה למצב ולסביבה, יכולת להתגבר על כעס, קושי, תסכול ועוד.

לסיכום, המעבר לכיתה א' הוא מעבר חשוב ורציני בחיי הילד, אך לא צריך להגזים בחשש ממנו.
רוב הילדים מבשילים במהלך שנתם האחרונה בגן, לקראת המעבר לכיתה א', ואפילו במהלך השנה הראשונה. חשוב מאוד לדבר עם הילד לפני קבלת ההחלטה, כדי להבין מה רצונו. חשוב שההורים יקיימו קשר רציף עם הגננת, כדי לזהות פערים ושונוּת החשיבה בעניין מוכנות הילד. לאחרונה נפתחו קורסים מיוחדים להקניית המוכנות לכיתה א'. חשוב לזכור שרוב הילדים מגיעים ויגיעו לבשלות בלי צורך בקורס מהסוג הזה. לפני קבלת ההחלטה לרשום את הילד לקורס, כדאי לברר שאכן יש בו תועלת וכי אינו גורם ללחץ מיותר על הילד. והכי חשוב שהילד והוריו יהיו בשלים עם ההחלטה ויעשו את המעבר יחד.

לוקט ממכביתון בריאות התלמיד, מאי 2006

הכתבה נוצרה בתאריך : 13/08/2006
הצטרף ללגדול
הצטרפו לרשימת התפוצה של לגדול ותשארו מעודכנים לפני כולם על אירועים ומבצעים מיוחדים לחברי המועדון שלנו